ברכת אשר על התורה, שמות לד:לב

1רש"י ד"ה ואחרי כן נגשו , ...נכנסו כל העם, שנה להם משה פרקם וכו' (עירובין נד ע"ב). לאן נכנסו? והרי לא היה מבנה שיכיל את כולם. יתרה מזו. רש"י־חז"ל - מתעלמים מן הצד הטכני של תיאור זה. כיצד ישמיע משה את דבריו לפני קהל עצום כל כך? (פ' כי תשא תשנ"ח) בהקדמת הרמב"ם למשנה (מהדורת הרב קאפח) כתוב: "ואחר כך נכנסים המון העם כל מבקש ה'", משמע שלא כל הששים רבוא נכנסו, אלא מבקשי ה' בלבד. ואחר כך היו העם מתפזרים ללמד זה לזה מה ששמעו, כמבואר ברמב"ם שם.

2בשתי הפרשות (ויקהל־פקודי) ישנה שוב חזרה על אשר שמענו בפרשות הקודמות (תרומה, תצוה וחלק מכי תשא) הגם שניתן היה להסתפק לכאורה בפסוק בודד: "כאשר צוה ה' את משה כן עשו". לשאלת החזרות המרובות נדרש רמב"ן (להלן לו, ח) באריכות, וכך הוא חותם את דבריו שם: "ועל הכלל: כל זה דרך חבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה". ועוד: בשתי הפרשות חסרה לעתים קרובות יו"ד הרבים, ולא ידעתי מה משמעות יש ליחס לזה, ועדיין לא ראיתי מעיר. וראה מה שכתבתי להלן (לרש"י לה, כז ד"ה והנשאם הביאו). (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ו) באשר ל"חזרות" ראה מאמרה של נחמה ליבוביץ בעיוניה (עמ' 453).