ברכת אשר על התורה, שמות ו:יג

1"וידבר ה' אל משה ואל אהרן". תרגום אונקלוס בחומש "תורת חיים": ...עם משה ולאהרן; אך לא כן במקראות גדולות וב"העמק דבר" למשל. מכל מקום הנוסח מעניין. שאלתי את ר' רפאל בנימין פוזן שי', והרי תשובתו: פסוקנו הוא הראשון מבין י"א פסוקים בתורה שבהם נאמר "וידבר ה' אל משה ואל אהרן" ובכולם תרגם אונקלוס "וּמַלֵּיל ה' עִם מֹשֶׁה וּ לְ אַהֲרֹן"; אצל משה ה' מדבר "עמו" אבל באהרן ה' מדבר "אליו" בלבד. בכך מביע המתרגם את ההפרש שבין נבואת משה לזו של אהרן: הדיבור "עם" משה מביע הדדיות ומציין את דרגת נבואתו העליונה של משה בחינת "פה אל פה" (במדבר יב, ח). לעומתו אצל אהרן שדרגתו פחותה, מתוארת ההתגלות כדיבור "אליו" בלבד ולא "עמו". על כוונה זו של תרגום אונקלוס עמד ר' אברהם בן הרמב"ם בביאורו לתורה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן". לפעמים יובן מן ענינו שדיבור אחד הגיע בזמן אחד למשה ולאהרן; פה אל פה למשה, ולאהרן בדרך מחזה. הזכיר זה גם אבי אבא ז"ל. וזה לדעתי טעם תרגום אונקלוס "עם משה ולאהרן". ואולי יתכן שתהיה כוונתו בתרגום זה אל מה שאמרו החכמים ז"ל.

2הבחנה זו קיימת רק בתרגום אונקלוס, ואינה מופיעה בתרגומי ארץ ישראל. ואולם ההפרש בין נבואת משה לזו של אהרן נרמז גם בתרגום יונתן בן עוזיאל: להלן "ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים" (פסוק כח) תרגם אונקלוס "וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְמַלֵּיל ה' עִם מֹשֶׁה בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם". אבל יונתן בן עוזיאל תרגם בתוספת: "וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְמַלֵּיל ה' עִם מֹשֶׁה בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם הֲוָה אַהֲרֹן מָצִית אוּדְנֵיהּ וְשָׁמַע מַה דְמַלֵיל עִמֵיהּ" (היה אהרן מציית אזנו [=מקשיב] ושמע מה אמר לו). כלומר אהרן אינו שומע את שמשה מסוגל לשמוע.

3אמנם בספר בראשית (ח, טו) בדיבור " אל נח" תרגם אונקלוס "ע ם נֹחַ"? השיב על כך יא"ר (בסוף פרשת לך לך) שרק מתחילת ספר שמות שעה שהדיבור נגלה "אל" משה, מבחין אונקלוס בין דיבור ה' "אל" משה לדיבור "אל" אהרן, וזאת כדי לציין את מעלת משה. ואולם בחומש בראשית שבו עדיין אין משה קיים אין צורך בהבחנה זו (השווה בראשית יב, ד; טז, יג; יח, לג). (פ' וארא תשס"ג, תשס"ז)

4רש"י ד"ה וידבר ה' אל משה ואל אהרן, לפי שאמר משה, ואני ערל שפתיים, צרף לו הקב"ה את אהרן. ע"כ. תחילה תמהתי על כך שהנה דברי משה רבנו ע"ה נשארים בלא כל תגובה מילולית. ואם אכן התגובה במעשה - בצירופו של אהרן, הרי על זה כבר מסופר למעלה (ד, יד-טו). (פ' וארא תשנ"ה) וראה "אור החיים" הק' לפסוק יב שבפעם הראשונה אמר ה' שאהרן יהיה מליץ בין משה ובין העם שנאמר "ודבר הוא לך אל העם" ולא אמר כיצד יש לנהוג בשעת הדיבור עם פרעה. לכן שאל משה "ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים", והשיב ה' שאהרן יהיה מליץ גם בינו לבין פרעה.

5רש"י ד"ה ויצום אל בני ישראל, צום עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם. ד"ה ואל פרעה מלך מצרים, צום עליו וכו'. בשבת שאלני ר' בנציון קריגר שי', היכן רמוזים דברי רש"י בפסוק, והשיבותי לו שהם מחויבי המציאות, שהרי לא כמלך רודן פועל משה, מלך שעושה בשרירות לבו ככל העולה על דעתו, אבל הוא נתון למתח המתמיד בין יחסו לעמו - בנחת, ולפרעה - בכבוד. (פ' וארא תשנ"א) וראה "באר יצחק" שאי־אפשר לפרש "אל בני ישראל", שבני ישראל היו המצטווים, שהרי כתוב "ויצום", בכנוי הפעול, ואם־כן משה ואהרן היו המצטווים. לכן יש לפרש "אל" במשמעות "על" (כמו בבראשית לז, לה), שציוה ה' את משה ואהרן על דרך התנהגותם לבני ישראל - להנהיגם בנחת. וכשם ש"אל בני ישראל" פירושו: על בני ישראל, אף "אל פרעה מלך מצרים" יפורש: ציום עליו לחלוק לו כבוד. וראה דברי ר' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י" כאן.