ברכת אשר על התורה, שמות ו:ט

1"...ולא שמעו אל משה" וגו'. הנה מתברר שלא היה זה חשד שוא ולשון הרע כאשר אמר משה רבנו ע"ה (ד, א) "והן לא יאמינו לי", אלא חשש מבוסס שאכן התממש, ולמה אפוא נענש בצרעת? (פ' וארא תשס"ו) וראה מש"כ למעלה (ד, א).

2ואולי משום כך אומר רש"י כאן, ד"ה ולא שמעו אל משה, "לא קבלו תנחומין", כלומר לא שלא האמינו, אלא שעם האמונה שהאמינו לא התגברו על הרגשת מצוקתם. (פ' וארא תשס"ו)

3רש"י ד"ה מקצר רוח, כל מי שהוא מיצר, רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו וכו'. פשוט יותר להבין דברי רש"י בלא ו"ו־החיבור שב"ונשימתו", ואולם בדפו"ר הוא כמו כאן. ור' אברהם ברלינר גורס: כל מי שהוא מיצר, רוחו (ונשימתו) קצרה וכו'. (פ' וארא תשנ"ד)

4שם. ...קרוב לענין זה שמעתי וכו'. כשלמדתי דיבור זה בים המלח (תשנ"ו), לא ידעתי מהו הקשר בין הדברים, והנה עוד בפרשת וארא תשל"ב רשמתי שהחל במילים אלה ועד "לכמה ניצוצות", חוזר רש"י לתחילת הפרשה, ואכן היה טוב למצוא סימן מתאים לכגון דא, שהרי רש"י עושה כן כמה וכמה פעמים, לחזור לריש פרשה אחר שביאר פסוקים אחדים. ברם, לא ראיתי מי שיעשה כן. (פ' וארא תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ט)

5ולגופם של דברי רש"י: ...ורבותינו דרשוהו (סנהדרין קיא ע"א) לענין של מעלה... אמר לו הקב"ה, חבל על דאבדין וכו'. ראה הדרשה למעלה (פסוק א). לפי פירושו של רש"י רק פסוק א וחלקו הראשון של פסוק ב, הם תשובה לדברי משה "למה הרעתה", ומכאן ואילך באה התייחסות לשאלת משה "למה זה שלחתני". ואילו לפי דרשת רבותינו (בסנהדרין) כל הפסוקים (א-ד) מתייחסים לשאלות משה (למעלה ג, יג) "ואמרו לי מה שמו, מה אמר אלהם" ו"למה הרעתה לעם הזה". וקשה לי: (א) למה אין רש"י מביא דרשה זו כבר למעלה (ה, כב) ל"למה הרעתה", שהרי שם מקומה לכאורה, ולא כאן? (ב) מה ההשוואה בין האבות לבין משה רבנו ע"ה, והרי לאבות נאמרו הדברים בשביל עצמם, ואילו משה רבנו ע"ה צריך לשכנע אחרים לקבלם, ובוודאי שלזה צריך סימנים והוכחות. (פ' וארא תש"ס) על שאלה (ב) ראה "עץ יוסף" על ה"עין יעקב" (סנהדרין שם).

6שם. ...ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת "מה שמו מה אומר אלהם". ע"כ. כאן מתחזקת השאלה הנ"ל, הרי משה רבנו ע"ה רק ייחס לעם את האפשרות שישאלו: מה שמו, ולא הוא שאל. ולאמתו של דבר לא הבינותי אף פעם את עצם השאלה, וכי בשם אחד יקבלו ויאמינו ובשם אחר לא? (פ' וארא תשס"ו) וראה מש"כ בדיבור הקודם, ובאשר להאמנתם על־פי שמיעת השם, ראה מש"כ למעלה (ג, יג).

7רש"י ד"ה וגם הקמתי וגו' (פסוק ד), וכשבקש אברהם לקבור את שרה... וכן ביצחק ערערו על הבארות... וכן ביעקב "ויקן את חלקת השדה" וכו'. לכאורה יש בדוגמאות אלה קושיה נוספת, מעבר לקושיותיו של רש"י על מדרש זה, והיא - בג' מקרים אלה לא נתקיימה הטובה המובטחת, ואילו כאן אף הורע המצב, ואיך אפשר אפוא להשוות? (פ' וארא תשנ"ד)