ברכת אשר על התורה, שמות ז:יא

1"ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים". "גם" זה, מה בא לרבות? והרי משה ואהרן לא קראו לאיש. (פ' וארא תשנ"א) וראה חזקוני שכתב: מהו "גם" - אפילו התינוקות שבכאן יכולים לעשות כן. ובחומש "תורת חיים" העירו (הערה 29) שלפי פירוש זה נראה שהמקרא מסורס הוא, והוא כמו: ויקרא פרעה גם לחכמים וכו'.

2רש"י ד"ה בלהטיהם, ...ואין לו דמיון במקרא. ויש לדמות לו (בראשית ג, כד) "להט החרב המתהפכת" וכו'. וקצת קשה לשון "דמיון" ולעומתו "ויש לדמות", והרי זה כאילו הסיפא סותר את הרישא (על כך העיר ר' חזקי פוקס שי' שיתכן שמלות "אין לו דמיון במקרא", כתב רש"י בשם המדקדקים שקדמו לו. וראה דברי מנחם במחברתו שאכן הביא פסוק זה בערך 'להט' בתור מחלקה נפרדת, דהיינו שאין לה דמיון. בעקבות דברי המדקדקים כותב רש"י את דעתו, שניתן לדמות ל"להטיהם" של החרטומים את "להט החרב המתהפכת"). וזה שאין רש"י מביא כבר כאן את דברי רבותינו (סנהדרין סג ע"ב) שאותם מביא להלן (פסוק כב ד"ה בלטיהם), דומה שכן דרכו של רש"י להביא כגון זה בהזדמנות השניה ולא בראשונה. ובדפו"ר זה אינו. גם קצת קשה שהיה יכול להביא־לדמות לתיבה "בלהטיהם" את "בלטיהם" שבפסוק כב באשר שתי התיבות דומות הן במשמעותן הן בצלילן, ואכן אונקלוס מתרגם שתיהן "בלחשיהון", חרף דברי הגמרא בסנהדרין (שם), ואילו "להט" שבבראשית (ג, כד) הוא מתרגם "שנן". גם תמוה ששם בבראשית מפרש רש"י "להט" לא כמו שמפרש כאן. (פ' וארא תשמ"ח, תשנ"ג, תשנ"ה, תשנ"ט)