ברכת אשר על התורה, בראשית יב:א

1"...ממולדתך ומבית אביך". תמוה שאין רש"י מבהיר כאן "מולדת" - משפחה, כפי שהוא מבאר להלן (מג, ז ד"ה לנו ולמולדתנו), והרי לכאורה זהו הביאור הנכון. (פ' מקץ תש"ן)

2ובאשר למניית מקרי היציאה בדרך הפוכה, לכאורה, שהרי תחילה יוצא מבית אביו, אחר ממולדתו ורק לבסוף מארצו, ראה "אור החיים" הק' שמסביר אותה בדירוג מידת הצער שבפרידה משלושה מוקדים אלה. (פ' לך תשמ"ה)

3וראה פס' ב. (פ' לך תש"ן)

4וראה מה שכתבתי למעלה (יא, לא). (פ' נח תשס"א)

5רש"י ד"ה לך לך, להנאתך ולטובתך. ע"כ. ודרש האדמו"ר מסטרופקוב בסעודת הבר מצוה של יהונתן שי' ושאל, מה נסיון קשה יש כאן, והרי במקומו נרדף אברהם אבינו ע"ה, ואלו בארץ מובטח לו כל מה שחסר לו עד כה. אלא שנדרש לציית לצו הקב"ה חרף טובה זו, לשם שמים בלבד, ובלא טובת הנאה. כוונתו לומר ליהונתן - עד עכשיו קיימת מצוות ומעשים טובים מפני שכך חונכת בבית ההורים והסבים והסבתות. מעתה ואילך עליך לנהוג כך מכוח ציווי ה' (ואף אם הקושיה טובה מן התירוץ, הדברים נאמרו בטעם רב). (פ' לך תשנ"ז)

6וגדול מצווה ועושה משאינו מצווה ועושה (קידושין לא ע"א), ור' שם תוס' ד"ה גדול מצווה ועושה. (פ' לך תשנ"ח)

7שם. ...ועוד, שאודיע טבעך בעולם (בראשית רבה לט, ב). לשון הנוכח תמוה - מה ענין יש לו לאברהם שטבעו יהיה ידוע בעולם, כלו' מה ברכה יש בזה. ובאמת בדפו"ר הגרסא: שתודיע. ור' הערתו המחכימה של רח"ד שעוועל. (פ' לך תש"ס)