ברכת אשר על התורה, בראשית יב:ב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 12:2
Open in the reader →1רש"י ד"ה ואעשך לגוי גדול, לפי שהדרך גורמת לשלושה דברים - ממעטת פו"ר, ...הממון, ...השם וכו'. ולכאורה צריך בימינו להוסיף גם לימוד תורה ובמידה מסוימת גם הקפדה על קיום מצוות, ובבשרי חזיתי. ועל רש"י עצמו קצת קשה שאינו מוסיף את היופי של האשה לדברים שהדרך ממעטת, ולא רק שזה מן הדברים הנראים לכל, אלא שהוא עצמו אומר (להלן פס' יא ד"ה הנה נא ידעתי): דבר אחר, מנהג העולם שעל־ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזאת עמדה ביופיה. (פ' לך תשמ"ח)
2ובאשר למיעוט לימוד תורה, ראה להלן (לג, יח) "ויבא יעקב שלם" - שלם בתורתו, שלא שכח תלמודו בבית לבן. ע"כ. וכך חרף מסע ארוך ומפרך. עצם הבלטת שלימות תורתו מוכיחה על השכיח, והוא מיעוט לימוד תורה. (פ' וישב תשנ"ג) ובאמת כתב רש"י על המדרש (בראשית רבה לט, ח) שמיעוט השם הוא מחמת שההולך בדרך אינו יכול לעסוק במצוות ולזכות בשם טוב.
3בחומש "הכתר" הגירסה ברש"י היא: הוזקק לשלוש ברכות - במקום: לכך הוזקק וכו', והיא תמוהה. וקצת תמוה גם פיסוק דברי רש"י שם. (פ' לך תש"ס)
4רש"י ד"ה והיה ברכה, ...אתה תברך את אשר תחפוץ. ע"כ. וכן תירגם אונקלוס "ותהי מברך". (פ' לך תש"ן)
5רש"י ד"ה מארצך. ד"ה אשר אראך. צ"ע למה זה רש"י חוזר כאן אל הפס' הקודם במקום להביא את הנאמר כאן כבר שם, במקומו, אף־על־פי שיש עוד מקומות כאלה. וכתב בעל ספר הזכרון שרש"י עובר לפרש את הפס' הבא כדי להמשיך ולסיים כל ענין הברכות יחד, ואח"כ חוזר לפרש המשך פס' זה.
6רש"י ד"ה מארצך. מן הסיפא של דברי רש"י משתמע שהוא מעין "מולדתך" - משפחתך המורחבת, שהרי גם ממנה כבר התרחק בהכרח, בהתרחקותו מארצו. וקצת תמוה, למה אין רש"י מזכיר ענין "מולדתך" בהקשר זה. וראה ראב"ע ורמב"ן, וראה פסחים (ו ע"ב). לדעת ר' משה ארנד רשאי כל אדם לפרש בעזרת הכלל: אין מוקדם ומאוחר בתורה, ובלבד שלא יביא בעקבות זה להתנגשות עם ההלכה המקובלת. (פ' לך תשנ"ו)
7רש"י ד"ה אשר אראך, ...כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דבור ודבור וכו'. תמיד הבינותי ש"כדי לחבבה" מוסב על א"י, אף כי לא ידעתי, למה זה מחבב, והנה ראיתי דברי שפתי חכמים (אות ו) שהכוונה לאור כשדים־ארם, כדי להגדיל את שכרו בעבור פרידה מארץ אהובה, ונראים דבריו. (פ' לך תש"ן)
8באשר לדברי שפתי חכמים (אות ו) נראה לי עתה שלא יתכנו, שהרי משוה רש"י דיבור זה אל הכתוב אצל אברהם, כלו' אל המטרה ולא אל נקודת־המוצא, כך גם ההשוואה אל יונה. (פ' לך תשס"א) וביאר הלבוש שהאריך הכתוב ופירט לאברהם את מקום מוצאו, כדי לחבב את המצוה בעיניו, שעל אף שחביבים על האדם בית אביו וארץ מולדתו, בכל זאת ציוה עליו ה' שיעזבם. בזאת ידע אברהם שזו מצוה חשובה מאד, ותהא חביבה עליו לקיימה.
9ובאשר לראית רש"י מן הכתוב "על אחד ההרים אשר אומר אליך" (להלן כב, ב) ושם אין אלא דיבור אחד, צ"ל שניסוח זה של המצוה מחייב דיבור נוסף, ועל כן שכר נוסף. (פ' לך תש"ס)
10וקצת קשה למה אין שכר על הציות העיוור והמוחלט ללכת לארץ בלתי־ידועה, לכאורה אין ציות זה פחות מציות של ישראל בצאתם ממצרים, שעליו אומר הנביא "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב, ב). (פ' לך תשמ"ט)
11ור' בחומש תורת חיים הע' 12 גירסה: על כל פסיעה ופסיעה! אך לא את כולה הבינותי. (פ' לך תשס"ד)