ברכת אשר על התורה, בראשית יב:יא

1רש"י ד"ה הנה נא ידעתי, מדרש אגדה, עד עכשיו וכו'. רש"י מביא כאן את דעת התנחומא (לך ה) אף כי מאד אינה סבירה, ולא הדעה הראשונה שבמדרש רבה לפסוקנו, אף כי זו סבירה הרבה יותר, וצריך לשאול, מדוע עשה כן. (פ' לך תשס"ה, בעקבות דברי בשבת חתן של חזי בבית האירוח בבית וגן, תשס"ה)

2שם. ...ועכשיו ע"י מעשה הכיר בה. ע"כ. ואין רש"י מפרט המעשה, וגם לא מצאתי מעין זה לא בבראשית רבה ולא בתנחומא על אתר. והנה שפתי חכמים (אות ק) כותב: ראה בבואה שלה במים, שעברו דרך המים וכו'. וכיצד אפשר להבחין ביופיו של אדם בשעת עבירה במים, כלו' כאשר המים אינם שקטים? (פ' לך תשנ"ד)

3מסתבר שרש"י חוזר לדברי תנחומא (פ' לך, ה), שם מפרט המדרש על מסע אברהם אבינו למצרים בשל הרעב, וכשעבר בנהר, ראה בבואתה של שרה. (פ' נח תשס"ה) וכך מביא גם יונתן בן עוזיאל בתרגומו.

4שם. ...שעל־ידי טורח הדרך אדם מתבזה וכו'. מעניין שאין רש"י מזכיר התמעטות זו ביופי עם ההתמעטות שהדרך גורמת להן, ראה למעלה (פס' ב ד"ה ואעשך לגוי גדול) ור' מה שכתבתי שם. (פ' לך תשנ"ז)

5שם. ...אחיהם של כושיים וכו'. והוא על־פי האמור למעלה (י, ו) "ובני חם, כוש ומצרים" וגו'. (פ' לך תש"ס)