ברכת אשר על התורה, בראשית יח:ט
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 18:9
Open in the reader →1"איה שרה אשתך". שאל ר' מנחם פריבס, אחיה של יהודית בצדק, הרי יש כאן יתור לשון, שכן כולנו יודעים ששם אשת אברהם הוא שרה, ודי היה אפוא לומר או - איה שרה, או - איה אשתך. וענה בוורט חמוד, אף כי בוודאי לא אמת: למדנו שאברהם גייר את האנשים ושרה גיירה את הנשים. ממילא הסתובבו במיתחם של אברהם אבינו ע"ה הרבה אברהמים והרבה שרות, שהרי כך קוראים להם לגרים, והיה איפה צריך לדייק: שרה שהיא אשתך. (פ' וירא תשס"ו, בפדיון של יצחק בן חננאל שי')
2רש"י ד"ה ויאמרו אליו, ...למדנו שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש. ע"כ. וקשה שהרי רגילין לנהוג על־פי המאמר "אין שואלין בשלו' אשה על־ידי בעלה" (קידושין ע ע"ב), ושם עוד תיקון - "אין שואלין בשלו' אשה כלל". וראיתי שאכן תוספות שואלין קושיה זו (שם ד"ה אין שואלין), שכן דברי רש"י הנ"ל גמרא הם (בבא מציעא פז ע"א), ותירצו - היינו דוקא בשאלת שלו' (שהיא מותרת), אבל לשלוח לה שלו', אפילו ע"י בעלה אסור. ולשון הטור (אה"ע סי' כא) "ואין שואלין בשלו' אשה כלל, אפי' על־ידי שליח, ואפי' על־ידי בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים, אבל מותר לשאול בעלה איך שלומה", ור' שם ב"ח שמאריך קצת. ורמב"ם (הל' איסורי ביאה כא, ה). (פ' וירא תשמ"ח)
3רש"י ד"ה הנה באהל, צנועה היא. ע"כ. ודברי רש"י קשים הם לכאורה. מהו מוסיף בהערתו, והרי היתה כאן שאלה אינפורמטיבית בלבד, ומה לזה ולתכונת צניעותה של שרה אמנו? ואמר לי ידידי ר' שמואל פוירשטיין שרש"י מבחין בין "איפה" ו"איה". איפה הוא שאלה אינפורמטיבית באשר למקום, ואלו איה הוא שאלה לסיבה. כאן אפוא כוונת שאלתם של המלאכים - לא היכן נמצאת שרה ברגע זה, אלא למה איננה כאן? ועל כך עונה אברהם אבינו - מפני שצנועה היא. וראוי לבדוק, אם אכן אפשר להבחין ההבחנה הזו באורח שיטתי.
4כאשר סיפרתי רעיון זה לידידי ר' משה ארנד, אמר לי מיד הבחנה אחרת בין שתי התיבות, והיא - "איה" מתקשר אל שם עצם ואלו "איפה" אל פועל. (פ' עקב תשמ"ח) ואם נבאר כשיטה המובאת ראשונה בדיבור הקודם, שיודעים היו מלאכי השרת היכן היתה שרה, אלא ביקשו להראות צניעותה ולחבבה על בעלה - אין זה קשה.
5ולפי פשוטם של דברים הבינותי עד כה, כי הכוונה לאהל הנשים בעת נידתם, וכדברי רש"י למעלה (ח ד"ה ויקח חמאה וגו') ולחם לא הביא, לפי שפירסה נידה.
6ור' להלן (כד, כח רש"י ד"ה לבית אמה) שהדרך היתה שלאשה בית אהל משלה. (פ' חיי תשמ"ט)