ברכת אשר על התורה, בראשית יט:כד
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 19:24
Open in the reader →1רש"י ד"ה וה' המטיר, כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. ע"כ. לכאורה אין רש"י רוצה לפרש "וה' המטיר" - כבר המטיר, כלו' עבר רחוק, משום פס' כג, דהיינו כל עוד לוט לא הגיע למקום מבטחים, אי־אפשר היה להתחיל בהשחתה, וכאמור למעלה (כב) "כי לא אוכל" וגו'. שיעור הפסוקים הוא אפוא - "...ולוט בא צערה ו(אז) ה' המטיר", ולא קודם לכן. גם הפסוקים כה-כו אינם סובלים פירוש כנ"ל. (פ' וירא תשנ"ו) ור' גור אריה ולבוש המבארים גם כאן שמדובר ב"עבר רחוק".
2רש"י ד"ה המטיר על סדם, בעלות השחר, כמו שנאמר וכו'. ור' שפתי חכמים (אות ב), ואין זה נראה לי כלל, כי למה צריך להדחק ולומר ש"עלות השחר" אינו מוסב על יום המחרת, ומה גם שלמעלה (כב) אמר המלאך "כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה", כלו' עד שתצא מכלל סכנה. (פ' וירא תש"ן)
3ובאשר לקושיתו של בעל שפתי חכמים (אות ג), נראה לי יותר לומר שאיכפת לו להקב"ה שגם רשעים לא ימותו בלא תשובה תחילה. (פ' וירא תש"ן)
4שם. ...ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים. ע"כ . והרי זה מחסד ה' אף כלפי רשעים בשעת מיתתם, שלפחות אז ידעו ויכירו בו ית'. (פ' וירא תשנ"ז)
5רש"י ד"ה המטיר וגו' גפרית ואש, בתחלה מטר, ונעשה גפרית ואש (מכילתא פ' בשלח). ע"כ. ור' שפתי חכמים (אות ד). ואם זה מה שקשה לרש"י צריך היה לדרוש מעין זה גם להלן (שמות טז, ד) "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". ושם אין דורשים. (פ' וירא תש"ן) ור' יפה תואר שאין דבר רע יורד מלמעלה כי ה' חפץ רק בטוב, אלא לאחר שלא חזרו בהם נהפך לגפרית בעוונם. ור' באר בשדה שדייק בלשון הכתוב שהיה לו לומר "וה' המטיר גפרית ואש", והפסיק בינתיים לאמור "וה' המטיר" גשמי ברכה, "על סדום ועל עמורה גפרית ואש" על החוטאים נהפך לגפרית ואש.
6רש"י ד"ה מאת ה', דרך המקראות לדבר כן, כמו נשי למך, ולא אמר נשי וכו'. אך לא ידעתי, לשם מה להעלות ענין זה כאן, שהרי אין הפס' בא בלשון המדבר. וצריך לומר שרש"י רואה כאן מעין "רבים מלכותי". (פ' וירא תשנ"ו)