ברכת אשר על התורה, בראשית יט:כו

1רשי ד"ה ותבט אשתו מאחריו, של לוט. הסברו של "צדה לדרך" בשם מהרש"ל המובא בחומש תורת חיים הע' 36 מאד לא סביר. יתרה מזו. אכן מצוה ליישב דברי גדולים, אבל ליישב מחשבתה של אשת לוט גם היא מצוה? ולכאורה צריך לומר ש"ותבט" הוא לשון עבר רחוק, כלו' בשעת ההליכה־המנוסה ולא אחר שהגיעו לצוער - הביטה מאחריו, וכפי שמציירים בדרך כלל עניין זה, ובוודאי מותר לומר כאן אין מוקדם ומאוחר. (פ' וירא תשנ"ה)

2וראה שפתי חכמים (אות ה) שחלקו הראשון סביר, כלו' היא הביטה לא כאשר היתה לצדו אלא כשהיתה מאחריו, כדי שלא יראה שהיא עוברת על איסור המלאך. ובאשר לדברי מהרש"ל המובאים גם כאן, אכן אינם - במחילה מכ"ת - סבירים, כי מה סברה יש בהבחנה בין הבטה מאחוריו לאחוריה. (פ' וירא תשנ"ו)

3ורק עתה שמתי לב שלכאורה רק לוט נצטוה שלא להביט אחריו (פס' יז), ואם כן, מה נענשה זו. (פ' וירא תש"ס) ור' רד"ק על אתר ששמעה בהזהרת המלאך ללוט. ור' גם ביאורו השני של חזקוני.

4"ותהי נציב מלח". ר' רש"י שלקתה במלח על שלא נתנה מלח לאורחים. ורד"ק כתב שכמו שהיתה ניצבת כשהביטה אחריה כך נהיתה למלח בקומתה.