ברכת אשר על התורה, בראשית כב:ה

1"שבו לכם פה עם החמור". זכורני שתירגמתי פעם מאמר יפה - אם איני טועה, של הרב ד"ר משה אויערבך - על יחסי חז"ל אל הנכרי. היה זה לפני הרבה שנים, כשר' מרדכי ברויאר התכוון להוציא קובץ מאמרים מפרי עטם של רבני אשכנז כדי להצילם מן האבדן. אך לפי שעה נדחתה הוצאת הקובץ, וחבל. מכל מקום, נושא היחס אל אומות העולם חייב טיפול. (פ' וירא תש"ס)

2"שבו לכם פה עם החמור" - עם הדומה לחמור (יבמות סב ע"א). וקשה לי, והרי מדובר בישמעאל ובאליעזר, ראה רש"י למעלה (ג, ד"ה את שני נעריו), ואם כן, כיצד שייך לומר עליהם עם הדומה לחמור? ושמא מיחסים חז"ל כאן לאברהם אבינו רגע של יוהרא - הנה הם לא ראו את הענן הקשור על ההר (רש"י ד, ד"ה וירא את המקום), ומכל מקום, אחרי מעשה העקידה נאמר "וילכו יחדיו אל באר־שבע" (יט). (פ' וירא תשמ"ג)

3וראה בחומש "תורה תמימה" (אות יא) ביאורים שונים לדרך דרשת מסקנה זו, ועם זאת קשה להסב את הדברים על ישמעאל ואליעזר, כי הנה ישמעאל בן אברהם היה, והוא נתברך מפי הקב"ה כמה פעמים, ועל אליעזר נאמר (יומא כח ע"א) שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, וכי הוא מושל בתורת רבו (שם), וגם קפצה לו הדרך (סנהדרין צה ע"א). ומהתנהגותו לומדים הלכות דרך ארץ (בבא קמא צב ע"ב). ומאד איני אוהב את התירוץ הקל - מי שאמר זה לא אמר זה. (פ' חיי שרה תשמ"ט)

4ועוד באשר לאליעזר, אפילו הלכה לומדים ממנו (ראה להלן כד, נב ד"ה וישתחו ארצה), ועליו נאמר "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים" (להלן שם, מב רש"י ד"ה ואבא היום). וקשה לתלות יחס זה בדברי המדרש שרש"י מביאם להלן (שם, לט ד"ה אלי לא תלך האשה) "...בני ברוך ואתה ארור" וכו'. (פ' חיי תשמ"ט)

5ובהיותנו בהונקונג בשבת פ' חיי שרה לא יכולתי להתחמק מלאמר דבר תורה בפני המסובים, ואמרתי בערך כך: התשובה לשאלתם של יפי הנפש, כיצד אפשר לומר "עם הדומה לחמור" על יצורי אנוש, היא בתיבה "יחדו" השלישית (פס' יט) שבפ' העקידה. "יחדו" היא המילה המנחה שבפרשה. פעמיים היא מוסבת על אברהם ויצחק בלבד, ובשלישית גם על בני לוויתם. יש ש"יחדיו" מוגבל ליחידים, כאשר המטרה היא הפיסגה, או אז אין מקום לאחרים אלא לבני עליה בלבד, ועל כן יכול היה אברהם לומר־לחשוב: עם הדומה לחמור. כי אז אפי' ישמעאל ואליעזר הם כאלה. כעבור הפיסגה, בדרך השגרה, בדרך "אל באר־שבע" כולל "יחדיו" גם את ישמעאל ואליעזר, ואז לא שייך לומר עליהם "עם הדומה לחמור". (פ' חיי שרה תשנ"ב) ור' מקור דרשת חז"ל זו במסכת יבמות סב ע"א, שם הגמרא לומדת שלעבד כנעני אין יחוס בן ואב מכך שאמר אברהם לנעריו שאחד מהם היה אליעזר עבדו (דרשת הגמרא מתייחסת רק לאליעזר): "שבו לכם פה עם החמור", ולשון "עִם החמור" נדרש כאילו כתוב "עַם", עַם הדומה לחמור, הרי שיש צד של דמיון בין עבד ובין בהמה וכשם שאין קשרי יחוס בין חמור לזרעו כך אין קשרי יחוס בין עבד לזרעו. נמצא שדרשה זו מתייחסת רק לאליעזר עבד אברהם ולא לישמעאל, ואין כוונת הדרשה אלא ללמד שאין קשרי יחוס בין עבד לזרעו. ור' אוה"ח הק' למעלה (טז, ה) ולהלן (כה, ו) שישמעאל וזרעו קנויים לנו קנין גמור, הרי שגם הוא עבד. (הרני הרב איתן שנדורפי שי').