ברכת אשר על התורה, בראשית כב:ו

1"...ויקח בידו את האש ואת המאכלת... ויאמר יצחק... הנה האש והעצים" וגו'. ביום ב' דראש השנה שאלני ידידי ר' שמואל פוירשטיין על השוני בין תיאור הכתוב ותיאורו של יצחק - כאן מאכלת וכאן עצים ולא ידעתי תשובה במקום. וסיפרתי לממן שתי' וענתה מיד שאת הסכין־המאכלת אין נושאים בגלוי, ונראים הדברים. (ראש השנה תשנ"ג, קדומים)

2עם זאת יש מקום לשאול, בשביל מה היה צריך לקחת עצים, והרי היה שם סבך, כלו' עצים (יג), אלא שעדין לא ידע את המקום. (פ' וירא תשנ"ג)

3כשסיפרתי תשובתה של ממן לר' יהודה קיל, חשב לכלול אותה בפירושו דעת מקרא, ונראה. עכ"פ, הבוקר ראיתי בסליחות ליום ח' בתשרי סליחה "אל הר המור", ושם בא המשפט: מאכלת שנונה מרוטה לטבח, נדנה נתן להעבירו באבח (הרג), כלו' הפייטן שאל את שאלתו של ר' שמואל פוירשטיין ונתן התשובה של ממן שתי'. ואכן ראוי לנצל יותר את הפיוטים לפרשנות המקרא, שהרי לא קוטלי קנים היו הפייטנים. (פ' האזינו תשנ"ו)

4ועתה ראיתי שגם הרב זלמן סורוצקין ב"אזנים לתורה" מעלה את השאלה, ותשובתו - כדי שיצחק לא יבעת. (פ' וירא תשס"ב)