ברכת אשר על התורה, בראשית כד:מב

1רש"י ד"ה ואבא היום, היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הדרך (סנהדרין צה ע"א). ע"כ. דומה שענין קפיצת הדרך טעון מחשבה. הוא מוזכר בגמרא - סנהדרין צה ע"א וע"ב, חולין צא ע"ב ור' בתורה שלמה בראשית כד (אותיות עד, קטז וקסא) ושם כח (אות מה). הדבר היחיד שמצאתי שם אשר מצא חן בעיני הוא דבר רמ"ה לסנהדרין: ואני אומר קפצה לשון דילוג וכו' שמיהר להגיע להמקום ההוא עד שנראה כאלו קפצה לו הדרך. (פ' ויצא תשנ"ט)

2אבל לכאורה לזה (כדעת רמ"ה) לא צריך צדקות, והרי קפיצת הדרך שמורה לצדיקים. ר' סנהדרין (שם), שם הוא נמנה עם יעקב אבינו ועם אבישי בן צרויה. (פ' חיי תש"ס)

3וברור שאין רמ"ה כדברי רש"י, ראה להלן (סו ד"ה ויספר העבד). (פ' חיי תשס"א)

4שם. ...והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה. ע"כ. כלומר מן העובדה שהרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה, ואלו פרשה זו כפולה ניתנה, ניכר דבר יופין וחשיבותן של שיחות עבדי אבות בעיניו ית'. (פ' חיי תשנ"ו)

5אבל משום מה אין רש"י מונה כאן ולוא חלק מגופי התורה שנלמדים מפרשה זו, וצריך לעשות מלאכה זו. (פ' חיי תשס"א) ור' נחמה ליבוביץ בעיונים לבראשית עמ' 162.