ברכת אשר על התורה, בראשית כח:י

1"ויצא יעקב". בעל "שפת אמת" מעיר כאן הערה נפלאה - בכל התורה כולה אין פרשה שאין בה לא פתוחה ולא סתומה חוץ מפ' ויצא, רמז לכך שיעקב לא הסיח דעתו מן א"י מאז צאתו עד שובו אליה. (פ' ויצא תשס"ו)

2רש"י ד"ה ויצא, לא היה צריך לכתוב... אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום וכו'. והוא דרשת ר' עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון בבראשית רבה (סח, ו). ומקבילה לזו אמרתו ברות רבה (ב, יב). והיה קשה לי לראות בנעמי את דמות הצדיק שיציאתו עושה רושם כמו יציאתו של יעקב. אמנם נאמר במדרש (שם, ה) "ושם אשתו נעמי, שהיו מעשיה נאים ונעימים", אבל הרי חיתה במואב עם שתי כלותיה הגויות באהבה רבה, אע"פ ש"לא גיירום ולא הטבילו אותם" (שם שם, ט), ולא קצה בחייה כרבקה אמנו. ומיד אחר כך מובא שם (שם, יג) "עברו על שורת הדין והלכו ביום טוב", ועל ערפה כלתה מסופר שם (שם, כא), "אמר ר' יצחק, כל אותו הלילה שפרשה ערפה מחמותה, נתערו בה ערלות גוים של ק' בני אדם... מק' ערלות גויים שנתערו בה כל הלילה. ר' תנחומא אומר, אף כלב אחד" וכו'. (מוצאי שבועות תש"מ)

3גם תמוה שבבראשית רבה הוא תולה את הדרשה ב"ויצא יעקב" ומוסיף - וכן בנעמי, והיפוכו של דבר ברות רבה שם. (פ' ויצא תשמ"ח)

4ועתה ראיתי שכבר שואל כך בעל שפתי חכמים (אות ו), אך תשובתו בשם "צדה לדרך" מאד לא נראית לי. ואכן עיקר גדול הם דבריו של הט"ז ב"דברי דוד" המובאים שם בסוף האות. (פ' ויצא תשנ"א)

5ומכל מקום יש כאן התעלמות תמוהה מיצחק, כמו בריש פ' חיי שרה, מצד הכתוב, ובעקבותיו מצד המדרש, כי כלום יציאתו של יעקב "הצעיר" ממקום מושבו של יצחק אבינו עשה רושם? ומצאתי שם במדרש (סח, ו), "ניחא דתמן (אצל רות) ולא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד, אלא הכא דהוי יצחק ורבקה? ר' עזריה בשם ר' סימון אומר, לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותם של שני צדיקים", כלו' גם התמעטות מספרית של צדיקי המקום עושה רושם. (פ' ויצא תשמ"ז)

6ור' שפתי חכמים (אות ה). (פ' ויצא תש"ס)

7ור' רמב"ן להלן (יז) שיעקב הלך תחילה לבאר־שבע לקבל שם רשות לצאת לחו"ל, דווקא שם, כמו אביו יצחק, ולפי זה הדבר פשוט - יציאתו של יעקב מבאר־שבע עושה רושם, מה שאינו כן באשר ליציאתו מחברון. מקום מושבם של יצחק ורבקה. (פ' ויצא תשמ"ח)

8ובדף "שבת בשבתו" ראיתי בשם "דודאי ראובן" שעשיית הרושם היתה משום שהצדיק יצא את העיר כדי לצאת מארץ־ישראל. ואולם רעיון ציוני יפה זה מתעלם מן הדרשה ברות רבה, בה מדובר ביציאה ממואב כדי לעלות אל ארץ־ישראל. או שמא גם זו הנותנת? (פ' ויצא תשנ"ג)

9רק עתה שמתי לב שבבראשית רבה (שם) אין מופיע הביטוי "הוא הודה" שרש"י מביא כאן, וההוספה קצת תמוהה. (פ' חיי תשס"ג)

10ממנחם מנדל וינברגר שמעתי בטיולנו בבוקר בשם אחד מאדמו"רי גור, כי שני הפעלים "ויצא... וילך" באים על שום שתי המצוות שקיים כאן יעקב אבינו - "ויצא" במצות רבקה אמנו כדי לברוח מפני עשו אחיו ו"וילך" במצות יצחק למצוא אשה בחרן. (פ' ויצא תשנ"ח)

11השבוע אמרו לי גם שלום וגם משה את הוורט על "ויצא - וילך" במצוות שני ההורים בשם "בית הלוי". בהזדמנות זו אמר לי משה בשם ה"חתם סופר", שהרושם של יציאת הצדיק מן העיר ניכר דווקא מפני שנותרו בה יצחק ורבקה שי', כי הרושם הוא על הנשארים, אך מיד שאלתי, מי אפוא הנשארים אחר יציאת נעמי ממואב. (פ' ויצא תשס"ה, בברית של יהודה יוסף בן יאיר)

12"...וילך חרנה". שאלני יאיר שי', למה הכתוב מדבר על הליכה לחרן ולא על פדן ארם, כפי שציווה יצחק. השיבותי, כי לכאורה שם המקום בפי אנשי א"י הוא פדן ארם, ואלו בלשון אנשי חו"ל או אלה המכוונים אליהם הוא חרן. אחר הוצאנו ספרים רבים ולבסוף מצאנו שכבר "חזקוני" שואל כך ומוכיח מסוף הפרשה הקודמת שאכן שני השמות מוסבות על אותו המקום. (פ' ויצא תשנ"א)

13וראה גם להלן (לה, ט). (פ' וישלח תשנ"ו) כאן נקט הכתוב כפי שציותה אמו למעלה (כז, מג): וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה .