ברכת אשר על התורה, בראשית כח:יא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 28:11
Open in the reader →1רש"י ד"ה וישכב במקום ההוא, לשון מיעוט, באותו מקום שכב וכו'. בכמה מקומות מוכיח רש"י עניין י"ד השנים שעשה יעקב בבית־מדרשם של שם ועבר ובאחרים רק מזכיר אותו, אבל אף פעם אינו אומר, אימתי זה היה - לפני בריחת יעקב מבית הוריו או אחריה, והיכן היה בית־מדרש זה. לפי דבריו כאן צריך להניח שהיה זה לפני בואו לכאן, סמוך לצאתו מבית יצחק, שהרי זה היה לפני החלום. וקביעת הסדר הכרונולוגי חשובה כאן, שכן ראיתי דברי מי שרוצה להוכיח מכאן את הצורך בהכנה בת י"ד שנים בבית־מדרש לקראת "היציאה לעולם הגדול". (פ' ויצא תשנ"א)
2וראה מה שכתבתי להלן (לז, לד).
3ולכאורה אפשר להסיק מדברי רש"י להלן (כט, יא) באשר לשליחותו של אליפז להרוג את יעקב, שי"ד שנה אלה היו לדעת רש"י לפני בריחת יעקב, שאם לאו, תהא שליחות זו לא רק שליחות רדיפה רציחה, כי אם גם שליחות בלשית (למצוא את הדוד אחרי זמן רב, דוד שהכירו רק כילד). (פ' ויצא תשנ"ז)
4וראה למעלה (כה, יז) שלפי רש"י אכן היה זה לפני בוא יעקב אל לבן. (פ' וישלח תשנ"ט) ור' מש"כ למעלה (כה,כב) על מקום בית־מדרשם.
5לפי "העמק דבר" (פס' י) נרמז דבר ישיבת יעקב אצל שם ועבר בפס' זה - "ויצא", כדי ללכת אל שם ועבר, "וילך", כדי ללכת לחרן, וממילא נקבע סדר הדברים. (פ' ויצא תשנ"ח)
6רש"י ד"ה וישם מראשותיו, עשאן כמין מרזב וכו'. כשלמדתי עם יאיר ורפאל שי' בליל שבת, שאלוני למשמע דברי רש"י, והסברתי להם שמרזב משמש לרש"י ציור ל U, ובמקרה דנן C (והילכך היינו אומרים: פרסה). (פ' ויצא תשנ"א)
7אבל ראה "העמק דבר", לפיו עשה יעקב את האבנים למצע, כדי לא לשכב על הארץ וכו'. (פ' ויצא תשנ"ח)
8עם זאת, לפשוטו של מקרא אין כל מקום למדרש על מריבת האבנים, שהרי כתוב "ויקח מאבני המקום", ואין כל הכרח לומר שלקח יותר מאבן אחת שאותה שם למראשותיו, אלא ודאי שצריך היה לקחת אבנים רבות, אם אמנם ביקש לעשות מעין מרזב. (פ' ויצא תשס"ג)
9אלא שאם נאמר מרזב הוא מסביב לראש, מה שייך לומר: עלי יניח צדיק ראשו, שהרי אז האבנים סביב ראשו ולא תחתיו. (פ' ויצא תשס"ד) ור' מהרש"א לחולין צא ע"ב ששם אבן אחת מלמטה להניח עליה את ראשו, ושלוש דפנות בנה לה מן הצדדין.
10שם. ...התחילו [האבנים] מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו... מיד עשאן הקב"ה אבן אחת וכו'. הרי לך, עד כמה הקב"ה שונא מחלוקת, אפילו בין אבנים, ק"ו אצל בני אדם וק"ו בן בנו של ק"ו בישראל. אכן רש"י מלמד היה, מלמד בחסד שידע, כיצד להעביר מסר לתלמידיו־שומעיו. (פ' ויצא תשמ"ח)