ברכת אשר על התורה, בראשית ל:כה

1רש"י ד"ה כאשר ילדה רחל את יוסף, משנולד שטנו של עשו שנאמר (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק. משנולד יוסף, בטח יעקב בהקדוש ברוך הוא ורצה לשוב. ע"כ. ברור שרש"י מבקש לענות על השאלה, מה קשר יש בין לידת יוסף ופניית יעקב אל לבן, אלא שדבריו קשים: (א) כלום רק עכשיו נולד שטנו של עשו? (ב) כיצד נודע לו על לידה זו? (ג) רק עתה בטח בה' וקודם לא בטח? ומכל מקום נראים דבריו מקוטעים, אלא שכך הגירסה גם בדפו"ר, שם יש שגיאת דפוס נדירה - חסרה התיבה "להבה".

2והנה השאלה באשר לקשר בין לידת יוסף ופניית יעקב ללבן כבר שאלה ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני (בבא בתרא קכג ע"ב), ושם התשובה היא "[כי אז] ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר (עובדיה א, יח) "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש" וכו'. כלומר, כיוון שראה, שיוסף נולד, ויכול היה לבקש שחרור מלבן. וזה שהמשיב מיחס ליעקב אבינו ע"ה ידיעת פס' בעובדיה, תופעה שכיחה היא זו בדברי אגדה, השוה נוסח מדרש אגדה המקביל - ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', אמר יעקב, כתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' (מובא ב"תורה שלמה" אות צ ושם מראה מקומות נוספים רבים)

3שונה לא מעט היא דרשה זו בבראשית רבה (עג, ד) - "כיוון שנולד שטנו של עשו, ויאמר יעקב שלחני ואלכה וגו'. דאמר ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמן, מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, ההוא דכתיב (ירמיה מט, כ) "לא יסחבום צעירי הצאן". גם דברי הגמרא וגם דברי המדרש נראים כמקוטעים, ועכ"פ אין בהם תשובה לשאלות הנ"ל. פשוטים הרבה יותר הם דברי רשב"ם על אתר: עתה כשנולד יוסף נשלמו שבע שנים אחרות של רחל, בעוד שדברי "כלי יקר" אינם אלא דרוש יפה. ולדברי המקורות ולדברי רש"י ראוי לצרף את דברי בעל הטורים דלמעלה (פס' יד): בכל שמות השבטים אין סמ"ך אלא ביוסף, רמז שהוא שטנו של עשו. (פ' ויצא תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ט) ורא"ם כתב שאם היה הטעם מפני שאז נשלמו השנים של עבודת יעקב בשביל רחל ולאה, היה כתוב: "ויהי כאשר תמו שנות העבודה, ויאמר יעקב...".

4"...ואלכה אל מקומי ולארצי". שלא כאברהם אבינו ע"ה שאמר "ארצי" (כד, ד) ביחס לארם נהרים. אך סדר המלים קשה, שהרי אם הולך למקומו, בודאי שהולך אל ארצו, והמלה "ואל ארצי" הופכת להיות מיותרת. והנה בריש פ' לך לך בסדר הפוך - "מארצך וממולדתך ומבית אביך" (יב, א) ומכיוון ששם מדובר ביציאה מן המקום, צריך לשאול אותה השאלה, ואכן שואל שם בעל "אור החיים" הק' ואף משיב כהלכה, וקצת קשה שאינו שואל גם כאן - והשוה למעלה (כד, ד) "כי אל ארצי ואל מולדתי" וכן שם (לא, ג) "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך", שם הסדר הגיוני גם אם אין מפרשים מולדת - משפחה. (פ' ויצא תשנ"ד, תשנ"ו - עם אסף שי' בתל־אביב,, תשנ"ז, תשנ"ט) ור' העמק דבר על אתר.