ברכת אשר על התורה, בראשית לג:יג

1"...כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי". אף כי היו עכשו גם עם עשו צאן ובקר - ממנחתו של יעקב - הרי "ילדים וצאן מגדלות עולליהן" לא היו עמו. וזה שהיו עמו גמלים מניקות ובניהן - אף הם ממנחת יעקב - נראה שאלה קשוחים יותר. והבקר - לא היו בו עגלים, רק פרות ופרים.

2אבל קצת קשה, כיצד יעקב קורא לילדים (בה"א הידיעה) רכים, והרי בזה כולם במשמע, ויוסף היה אז כבן שבע, ולפי מה שרש"י מיחס לו, ע"פ המדרש, ר' למעלה (פס' ז) אין הביטוי "הילדים רכים" מתאים. ולכאורה צריך להסב אותו על בני העבדים והשפחות שבמחנה יעקב. (פ' וישלח תשנ"ט) ור' ראב"ע שראובן היה אז בן י"ב שנה וימים מספר (עשרים שנה היה יעקב בבית לבן. מהן עברו שבע שנים עד שנשא את לאה, וכשנה אחת עד שנולד ראובן. יוצא שבשעת פגישת יעקב עם עשו היה ראובן לכל היותר בן י"ב וכמה חדשים).

3רש"י ד"ה עלות עלי, הצאן והבקר שהן עלות, מוטלות עלי לנהלן וכו'. דומה שאין פירושו עולה בקנה אחד עם טעמי המקרא. גם קצת קשה לשון הנקבה המוסב על צאן ובקר, אלא אם כן נאמר שאצל הבהמה, גם הדקה וגם הגסה, הנקבה היא אשר עולה, כלו' מגדלת עולליה. (פ' וישלח תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ט)

4רש"י ד"ה ודפקום יום אחד, ...ומתו כל הצאן. ע"כ. מה באשר לבקר? ולמה לא רק הצאן הצעירות? ורמב"ן על אתר כתב: (א) היה לו לומר ומתו כולם, אבל לא רצה לומר על הילדים, וכן לא רצה להאריך ולהוסיף הבקר. (ב) ימותו דווקא הצאן שהם בהמה דקה, אבל הבקר לא ימות, רק ינזק. (פ' וישלח תשמ"ב)