ברכת אשר על התורה, בראשית לז:כח

1רש"י ד"ה ויעברו אנשים מדינים, זוהי שיירה אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה. ע"כ. אכן אם לא נמכר להם למדינים, יקשה, לשם מה הכתוב מספר על עצם היותם שם, אך מנין "פעמים הרבה", והרי אין כאן אלא מדינים וישמעאלים שמכרוהו לפוטיפר. (פ' וישב תשס"ו) ובד"ה הבא רש"י מפרט: וימכרוהו לישמעאלים, והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים. ור' נחלת יעקב שמדינים ומדנים אחים היו בני קטורה (למעלה כה, ב) ונחשבים כאומה אחת, וכן משמע ברש"י לספר במדבר (לא, ו). ומה שכתוב להלן (לט, א) שפוטיפר קנה את יוסף "מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה", הכוונה שעל־ידם נתקיימה המכירה ולא מהם ממש קנה (על־פי בראשית רבה פו, ג).

2וראה לפרשת המכירה אצל חזקוני שכתב: ויעברו אנשים מדינים סוחרים אצל הבור שהיה יוסף מושלח בו ושמעו שהיה צועק ובוכה. וימשכו המדינים את יוסף ויעלו אותו מן הבור וימכרוהו לישמעאלים. וישמעאלים מסרוהו בפקדון ליד המדינים ונמכר לפוטיפר מיד שניהן, ונתקיימו ג' מקראות: והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר (פס' לו), ומקרא אחר: ויקנהו פוטיפר מיד הישמעאלים (להלן לט, א), ומקרא אחר: אשר מכרתם אותי מצרימה (להלן מה, ד), כלומר על־ידי גרמתכם. וראה שם עוד אופן אחר. והשוה גם עמוס (ב, ו) - על מכרם בכסף צדיק וגו', שלכאורה בגינו נקבע הפרק להפטרת פ' וישב. (פ' וישב תשס"ח)

3רשב"ם ד"ה ויעברו אנשים מדינים, בתוך שהיו יושבים לאכול לחם, ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וכו'. איזו צדקות! מתנכלים לרצוח את האח, מתפשרים על השלכתו לבור ומאוחר יותר על מכירתו לגוים להיות עבד, אבל מקפידים שלא לאכול על הדם! כלום אין זה עיוות? ואם תאמר שהיה כאן משום מעשה בית־דין, כלו' אין כאן רצח אח אלא מעשה לגיטימי, כי אז בכלל לא היו צריכים לאכול באותו היום, וכדברי ר' עקיבא (סנהדרין סג ע"א) "מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש, שאין טועמין כלום כל אותו היום, ת"ל לא תאכלו על הדם" (ויקרא יט, כו). ואמר לי על כך ר' אברהם רון שיש בכך אולי ממגמתם של חז"ל להראות, שגם העושה מעשה רע, אינו עושהו בלא כל התלבטות, וההתרחקות מן הבור היא ביטוי לכך. (פ' וישב תשמ"ז)