ברכת אשר על התורה, בראשית לז:כט
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 37:29
Open in the reader →1רש"י ד"ה וישב ראובן, ובמכירתו לא היה שם, שהגיע יומו וכו'. משמע שמדי יום היה אחד האחים חוזר הביתה, לפי התור. ואם כן הוא, יש לשאול, בשביל מה היה צריך לשלוח את יוסף לדעת שלום אחיו, והרי ידיעות טריות הגיעו על־ידי האח התורן כנ"ל. ואין מקום להניח שתורנות זו אורגנה בשל העדר יוסף. גם חיפשתי רמז למקום הימצאו של בנימין באותה השעה וטרם אמצא, אף כי בוודאי לא היה בשעת מכירת יוסף. (פ' וישב תשנ"ט, בשערי צדק)
2וראה דברי רש"י להלן (מה, יב) ורמשכ"ש. (פ' ויגש תשנ"ט) ור' משכיל לדוד שאין הכוונה דבר יום ביומו ממש, אלא אחת לכמה ימים. ובאשר לבנימין ר' מגילה טו ע"ב.
3שם. ...דבר אחר, עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו. ע"כ. אמנם יש כאן ביטוי זהה עם האמור באסתר (ו, יב) "וישב מרדכי", אך השוואת שני העניינים נראית רחוקה ומלאכותית ביותר. וכי דווקא עכשיו, אחר שהציל את יוסף בהצעתו להשליכו לבור, תקפוהו הרהורי תשובה על מעשה שבעבר, ועל־כן הלך לביתו? כלום לא היה מוטב להמתין במקום להציל את יוסף ממש לפני שישוב? ועוד: הרי חרטה על לשעבר וקבלה לעתיד אינה מצריכה מקום מסוים - בבית - ואפשרית גם בדותן! וכי לבישת השק והתענית הן העניינים הבוערים שאינם סובלים דיחוי? אתמהה. (פ' וישב תשמ"ט) ובסוטה ז ע"א אמרו שראובן לא הודה על מעשהו עד שהודה יהודה ואמר "צדקה ממני", נמצא שתשובתו בצנעא היתה. ובתרגום יונתן בן עוזיאל פירש שראובן לא היה עם אחיו כשמכרו את יוסף, שהיה יושב בתענית על שבלבל מטת אביו, והלך וישב בין ההרים, וחשב לחזור ולהעלותו מהבור ולהחזירו אל אביו, אולי ימחל לו וישא פניו.