ברכת אשר על התורה, בראשית לז:לה

1רש"י ד"ה וכל בנתיו, רבי יהודה אומר, אחיות תאומות נולדו... רבי נחמיה אומר, כנעניות היו, אלא מהו "וכל בנתיו"? כלותיו וכו'. והנה לר' יהודה יש לשאול: (א) למה אפוא הלך יהודה ולקח "בת איש כנעני" (לח, ב)? (ב) מה עלה בגורלה של התאומה שכנגד יוסף? (ג) כיצד זה שדווקא אלה מכל בית יעקב מתו כולן קודם הירידה למצרים? (ד) אם כולן מתו, כדברי רש"י להלן (מו, כו), מי הן הנשים שאמנם ירדו למצרים (מו, ה - "ואת נשיהם", שם, כו - מלבד נשי בני יעקב)?

2ולרבי נחמיה "בנותיו" פירושו דינה והכלות הכנעניות, וגם זה קצת קשה: (א) למה הכתוב מציין דווקא את אשת יהודה בתור "בת איש כנעני", ולא את כל היתר. (ב) קשה שלפי זה יזכיר הכתוב להלן את הכנעניות הללו פעמיים - "ואת נשיהם" (מו, ה), "בנותיו" (שם, ז). (פ' ויגש תשנ"ט)

3לר' יהודה יש להשיב: על שאלה (א) משיבה הגמרא בפסחים נ ע"א: אמר רבי שמעון בן לקיש, בת גברא תגרא. ור' משלי לא, כד שסוחר נקרא "כנעני" בלשון מקרא, "וחגור נתנה לכנעני". ובמהרש"א בפסחים שם כתב שגמרא זו חולקת על דברי רבי נחמיה במדרש. על שאלה (ב) כתב הפרקי דרבי אליעזר (לו) שיוסף נולד ללא תאומה כי אסנת מיועדת לו. על שאלה (ד) השיב הנחלת יעקב שאחר שמתו תאומות אלו, נשאו בני יעקב נשים אחרות משאר אומות ולא נמנו בין יורדי מצרים כי לא היו יוצאי ירך יעקב.

4ולר' נחמיה יש להשיב: שאלה (א) שאל הנחלת יעקב ואולי גם לדעת רבי נחמיה "כנעני" שבפסוק זה הוא "תגרא" (אף שהיה גם כנעני ממש), ולכן הוצרך הכתוב לומר שהיתה בת איש כנעני, שהיה אביה סוחר. והכתוב מכנה אותה "בת איש כנעני" מצד פרסום אביה.

5וראה מה שכתבתי להלן (במדבר כו, מו). (פ' פינחס תשנ"ט)

6וראה בראשית רבה (פב, ח ופד, כא). (פ' וישב תש"ס)

7ומדוע לא הקפידו שבטי יה על נשואי אחותו שהיא ערווה האסורה מן התורה? ראה גור אריה להלן (מו, י) שכיון שלא ניתנה תורה עדיין, היה על כל אחד לקבל על עצמו קיום מצוות והיו בבחינת גרים שהם כקטנים שנולדו ואין להם קשרי אחווה. ועוד: הותר להם בהוראת שעה, כדי שלא יהיו צריכים להתחבר לעם אחר, כמו שמצינו בבניו של אדם הראשון (סנהדרין נח ע"ב) "חסד עשה הקב"ה עם קין שהתיר לו אחותו". ור' שם עוד.

8אור החיים הק' ד"ה והוא שנתקבצו יחד כל בניו, אחד עשר בנים אחד עשר בנות ובניהם וכו'. ולכאורה צריך לשאול גם כאן: ודינה היכן היתה? וגם, היכן היתה תאומתו של יוסף? כלו' היה צריך לנקוב במספר ט"ו בנות. (פ' עקב תשנ"ה, תוך כדי עבודה על מהדו"ב של ספרו של אלעזר טויטו על ר' חיים בן עטר ופירושו לתורה) באשר ליוסף ר' מש"כ בדיבור הקודם להשיב על שאלה (ב) שעל ר' יהודה.

9רש"י ד"ה ארד אל בני, כמו על בני וכו'. ולא ידעתי, מה מבואר בזה יותר, אדרבה. לשון "אל" מתאים יפה למטפורה "ארד... שאלה". ורא"ם מבאר שלשון על בא אצל רש"י במובן בעבור וכן רבים במקרא (ראה שמות כח, כב; כט, לו). (פ' וישב תש"ן, תשנ"ב)

10לכאורה אין רש"י מבין "אל" כמשמעו, דהיינו יעקב יורד אל בנו אל תוך אותו השאול, והוא מעדיף להבין אל באורח יותר מופשט - על שום. (פ' וישב תשס"א)

11"...וימאן להתנחם". מסתבר שהיו לו ליעקב אבינו נקיפות־מצפון על ששלח את יוסף שכמה, ר' דברי רש"י להלן (מו, ל ד"ה אמותה הפעם) "...והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך" וכו'. (פ' ויגש תשנ"ט)

12ומה גם שלכאורה היתה זו שליחות מיותרת, ראה מה שכתבתי למעלה (פס' כט). (פ' וישב תשס"א)