ברכת אשר על התורה, בראשית לח:א

1רש"י ד"ה ויהי בעת ההוא, ...ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם וכו'. אכן יהודה היה כנראה המנהיג, ראה למעלה (לז, כו) "ויאמר יהודה... מה בצע" וגו'. ואמנם שמעו לו. אך לכאורה לא הורידו אותו מאד, ראה להלן (מד, ח) שיהודה הוא זה שמשכנע את יעקב (ולא ראובן), ועוד שם (פס' יח) יהודה הוא זה שנגש אל יוסף, הוא הדובר של אחיו. ועם כל זה לא אדע, ממה נובעת מנהיגות זו ולפניו שלושה אחים גדולים ממנו. (פ' מקץ תשס"ו) ור' תוספתא ברכות (ד, טז): מפני מה זכה יהודה למלכות, מפני שהודה במעשה תמר, מפני שהציל את אחיו מן המיתה שנאמר "מה בצע וגו'". ובזהר (ח"א פט ע"ב) כתב: מה ראה הקב"ה לתת מלכות ליהודה מכל שאר אחיו, אלא מפני שאותיות של שמו חקוק בו, והקדוש ב"ה נותן כבוד לשמו.

2שם. אם אמנם כדברי רש"י, כלו' נישואי יהודה עם בת שוע, מעשה יהודה ותמר והולדת פרץ וזרח, היו אחר מכירת יוסף, הרי שכל זה מתכווץ לתוך כ"ב השנים שבין מכירת יוסף ולבין ירידת בית יעקב למצרים, שהרי לפי זה התחתנו בני יהודה כבני עשר, בעוד שיצחק התחתן בגיל ארבעים ויעקב בגיל שמונים ושש, אלא שגם קשה, אם תאמר שעניין ירידת יהודה, כלו' שותפותו עם שוע, נישואיו עם בתו וכל היתר התחיל לפני מכירת יוסף, כי אז צריך לומר ששותפותו זו היתה עסק פרטי של יהודה, לצד היותו שותף מלא בבית יעקב ומעורב בכל הנעשה בו וכי גם הוא עשה כל זאת בגיל צעיר למדי. ואם כדברי רש"י, צריך למצוא את ההזדמנות שבה יהודה חזר לבית יעקב. וממה נפשך הכרונולוגיה קשה. (פ' מקץ תשס"ה) ור' חזקוני על אתר שלפי רש"י יהודה נשא את אשתו בת שוע לאחר מכירת יוסף בהיותו בן עשרים שנה (שהיה גדול מיוסף כשלוש שנים). וכדי לישב דברי חז"ל וסדר הפסוקים צ"ל ששנה אחת עלתה לעיבורו של של ער, אחרת לאונן, אחרת לשילה, הגדיל ער ושהה שבע שנים ונשא את תמר (ראה סנהדרין סט ע"ב שבדורות ראשונים ראויים היו להוליד כבר בגיל זה), הרי שמונה שנים משירד יהודה עד "ויהי ער בכור יהודה רע... וימיתהו" (ז), שנה תשיעית נשא אונן את תמר ובאותה שנה מת, שנה עשירית עלתה לגידול שילה שנאמר (יא) "שבי אלמנה בית אביך" וגו', שנת אחת עשרה (יב) "וירבו הימים" שגדל שילה ולא נשאה, ואז (יג) "ויוגד לתמר" וגו' עד (יח) "ויבא אלי ותהר לו", שנת שתים עשרה עלתה לעיבור פרץ וזרח, ושהה פרץ שבע שנים ונשא אשה, הרי תשע עשרה שנה משירד יהודה, שנת עשרים עלתה לעיבורו של חצרון ושנת עשרים ואחת לעיבורו של חמול, ובשנת שתיים ועשרים נולד חמול וירד הוא וחצרון אחיו עם אבותם למצרים (מו, יב).

3צרף לכאן דברי רש"י דלהלן (לט, א ד"ה ויוסף הורד). (פ' וישב תשמ"ז)