ברכת אשר על התורה, בראשית מה:כג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 45:23
Open in the reader →1"...שלח כזאת עשרה חמרים... ועשר אתנת" וגו'. ושאלתי עצמי, למה לא הקפידו בני יעקב על חלוקה נאותה בין בהמות ממין זכר למין נקבה כפי שהקפיד אביהם (לעיל לב, טז)? וחשבתי שאולי יש להבחין לענין זה בין בהמות טעונות משא לכאלה שאינן טעונות. אך משראיתי דברים המובאים בחומש "רב פנינים" בתוך ד"ה הנה בשם מהרש"ל, שהכ"ף של "כזאת" הוא כ'-הדמיון, ואלו המשאות עצמם הובלו בעגלות, נחה דעתי. (פ' ויגש תשנ"ד)
2ואולם לפי זה צריך לומר שכח נשיאתו של חמור שונה מזה של אתון. (פ' ויגש תשנ"ה)
3וראה רמב"ן על אתר: ...והכ"ף כאלו יתרה וכו'. ומכל מקום קשה, מה ראה לשלוח כל כך הרבה, והרי ההנחה היתה שיעקב ובני ביתו ירדו מצרימה מהר ככל האפשר, ולא ישתהו בארץ ישראל. (פ' ויגש תשנ"ז)
4רשב"ם ד"ה עשרה חמרים, לעשרה אחיו. ואעפ"י שבנימין חזר עמהם, לא רצה להטריחו. ע"כ. ודאי כוונתו לומר שמסר יוסף לכל אחד מאחיו, פרט לבנימין, חמור אחד להובילו ליעקב, שבוודאי אין רשב"ם רוצה לומר היפוכו של הכתוב ברישא שלו, ורק כך מובן הסיפא - "שלא להטריחו", כלו' שבנימין לא יוביל גם הוא חמור. (פ' ויגש תשמ"ז)
5רש"י ד"ה מטוב מצרים, מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן, שדעת זקנים נוחה הימנו. (מגילה טז ע"ב). ואומרים העולם, נוחה הימנו מפני שיין ישן מוכיח, שגם ישן (זקן) יש בו מן הטוב.
6והנה אין רש"י מוסיף כאן כדבריו שם בגמרא: "זה הדבר הטוב לו מן הכל", וחבל.
7ור' בשפתי חכמים (אות ח) בשם מהרש"ל הגדרה מצוינת למותרות, ומתנה שצריך לשלוח למי שלא חסר לו דבר - דבר שאינו חשוב, ולמה שלח לו? לפי שליעקב היה טוב. (פ' ויגש תש"ן)
8ואולם מלשון "טוב מצרים" לא משמע כן. (פ' ויגש תשנ"ח)
9רש"י ד"ה בר ולחם, כתרגומו. ע"כ. כלו' עיבור [תבואה] ולחם. וקצת קשה שלמעלה (מא, מט; מג, כה) אין רש"י מעיר מאומה למלה "בר". ואולי מצא לנחוץ להעיר דווקא כאן משום כפל הלשון "בר ולחם". (פ' ויגש תשס"א)
10רש"י ד"ה ומזון, ליפתן. ע"כ. ור' "נתינה לגר" על אתר, שבזה רש"י חולק על תרגום אונקלוס שתרגם "מזון" - זודין, שפירושו צדה. (פ' ויגש תש"ן)