ברכת אשר על התורה, בראשית מט:ה

1"שמעון ולוי אחים". תהיה מגמתם של המפרשים בזה לשבח או לגנאי (ראה רש"י רשב"ם, רמב"ן, ראב"ע, חזקוני ורד"ק), בוודאי יש משהו מן החיובי באיזכורה של אחוה זו אשר הסתיימה באורח טרגי במעשה זמרי ופינחס, והוא פן נוסף, דרמתי, של יחסים אלה.

2זהו המקום היחיד בתורה שבו שמעון ולוי שווים בכל דבר, ובדין הם שווים, שהרי שווים היו הן במעשה שכם הן במעשה יוסף. השאלה שלי היא אימתי ובשל מה הופר שוויון זה. הניחא שבחטא העגל הצטיין שבט לוי (שמות לב, סו), אבל לפי חז"ל הופלה לטובה עוד במצרים ולא אדע, על סמך מה קבעו כן. כל ענין שבט לוי - הפלייתו לטובה ומעמדו בהלכה - ראוי לבדיקה שיטתית גם במקרא וגם במדרש. (פ' ראה תשס"ז)

3וזה שרש"י מזכיר (ו ד"ה אל תחד כבדי) את מעשה קרח בגנותו של השבט, הרי בסופו של דבר היה זה מעשה יחיד - לעומת נטייתם ממנו ית' של זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון והרבים מבני שבטו שהלכו אחריו ותמכו בו. והנה עם שוני זה נשארה על שניהם קללת יעקב המשותפת - "אחלקם ביעקב" וגו'. (פ' ויחי תשנ"ג, תשנ"ז, תשנ"ט)

4וראה דברי רש"י להלן (שמות ה, ד ד"ה לכו לסבלתיכם), לפיהם לא היתה מלאכת השעבוד על שבט לוי, והם דברי שמו"ר ה, טז. מה אפוא הביא לידי הפלית השבט לטובה. (פ' שמות תשנ"ט) ור' מדרש תנחומא לפ' קורח (יד) שכתב: לוי היה עשירי, ונתנו (יעקב) מעשר למקום. ור' עוד שם מדוע נחשב לוי עשירי. וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל (לב, כד). ור' רמב"ם (הלכות עבודה זרה א, ג) ששבט לוי לא עבדו עבודה זרה במצרים כשאר ישראל. ובילקוט מעם לועז לספר שמות (עמ' ט) הביא מספר טעמים מדוע פרעה לא שיעבד את שבט לוי.

5רש"י ד"ה שמעון ולוי אחים, בעצה אחת על שכם ועל יוסף... על כרחך שמעון ולוי הם וכו'. ותמוה שלמעלה (לז, יט) אין רש"י אומר דבר באשר לעושי המעשה. ובאשר לעצם הקללה תמוה בעיני, הרי האחים השביעו זה את זה שלא לגלות את המעשה ואף שיתפו אותו ית' בשבועתם, כדברי רש"י למעלה (שם, לג ד"ה חיה רעה אכלתהו), ולכאורה לא ידע יעקב אפוא דבר על אירוע זה עד יום מותו. (פ' ויחי תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ט)

6ור' רש"י להלן (ט ד"ה מטרף) (פ' ויחי תשס"א)

7רש"י ד"ה מכרתיהם, לשון כלי זיין, הסייף, בלשון יוני מכי"ר, דבר אחר, מכרתיהם, בארץ מגורתם נהגו עצמן בכלי חמס וכו'. ושני הפירושים קשים. הראשון - משום שקשה להניח ששורש יווני נשתרש בלשונה של תורה, ובזה ובכל מעין זה תמיהני על כוונת רש"י - כלום כל הלעזים שהוא מציין כשרשי מלים עבריות אכן נקלטו בלשה"ק? אספתי רבים, אך לא מצאתי מכנה משותף שיבאר את השיטה. והפירוש השני - משום שלפיו התיבה "מכרתיהם" היא תפֵלה והעיקר חסר מן הספר. ומכל מקום אין לפיו בפס' זה כל הערה שלילית לגבי שני האחים ואין בו משום בסיס להמשך, לשלילה שבפס' הבא. (פ' ויחי תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ד, תשנ"ט) ורא"ם לפס' כב כתב שתיבות אלו נטלו הגויים מלשון תורתנו. ור' נחלת יעקב שלשון הקודש אב לכולן וכולן יונקות ממנה. ועל הפירוש השני ר' דבק טוב שדרך העולם שנלחמים עם הרחוקים ומשלימים עם הקרובים, והם השתמשו עם הרציחה שהיא חמס בידם, אף במקום מגוריהם.