עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, בראשית ו:יד

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 6:14

Open in the reader →

1רש"י ד"ה בכפר, זפת בלשון ארמי. ע"כ. ולא ידעתי, מה הערה זו מוסיפה לנו, שהרי לא דוברי ארמית אנו, לא היום ולא בימי רש"י, ובאשר לפנים, הרי אונקלוס כבר תירגם: סופרא, וכך מביא רש"י מלשון הגמ' (שבת עד ע"ב), ואם כן - מה ביאר? (פ' נח תשנ"ה)

2שם. ...ועוד, כדי שלא יריח אותו צדיק וכו'. דומה שרש"י נוטה כאן לדעת ר' יוחנן שצדקותו של נח לא היתה אלא לדורו. (פ' נח תשס"ו)

3רש"י ד"ה עצי גפר, כך שמו... על שם גפרית שנגזר עליהם להמחות בו. ע"כ. וקצת קשה, מה שייך שם העץ שממנה תיעשה התיבה, לחומר שבו תימחה האנושות. (פ' נח תשנ"א)

4ולכאורה אין זה כי אם לשון נופל על לשון. (פ' נח תשנ"ט)

5ודומה שאף לפי אלה המציינים כאן: סנהדרין קח ע"ב (שפתי חכמים אות ס ומ' כהן בחומש הכתר) זה קשה למדי. (פ' נח תש"ס) ור' נחלת יעקב שכתב כי עשיית התיבה היתה כדי לעוררם לתשובה ועל כן עשאה נח מעצים המזכירים את פרטי הגזירה.

6ועוד דומה שבכתוב אין כל זכר לגפרית בקשר למבול. (פ' נח תשס"ג) ור' רא"ם שביאר כי מי המבול היו רותחין כדאיתא בגמרא (סנהדרין קח ע"ב), והרתיחה הטבעית במי המעיינות, היא מהגפרית שבהם.