ברכת אשר על התורה, בראשית ז:ב

1רש"י ד"ה שבעה שבעה, כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו. ע"כ. ואין רש"י נוגע בשאלה, אם בשבעה זוגות או בשבעה יחידים מדובר. וראה שפתי חכמים (אות י): ג' זוגות ואחד נשאר בלא זוג, ור' שם באריכות. אך איני רואה כל הכרח לייחס לרש"י דעה זו, ומה גם שהיא רחוקה מלעלות בקנה אחד עם פשוטו של מקרא, שהוא כאמור למעלה - או זה או זה. (פ' נח תשנ"ז)

2ולכאורה קשה על דעת "שפתי חכמים" גם מפסוקנו "איש ואשתו" וגם מלשון "זכר ונקבה" שבפס' הבא. וכן מזה דלהלן (טו-טז) "שנים שנים... זכר ונקבה" שמוסב לכאורה הן על הטהורות הן על הטמאות. ור' ר"ע ספורנו וגם "כלי יקר". ושמא יש מקום לדייק מלשון רש"י "שיקריב מהם קרבן" שהכוונה לקרבן יחיד, ליחיד זה שבו מדבר "שפתי חכמים"? (פ' נח תשס"א)

3כשדברתי על ענין זה עם סוזי שתי' בדרך מביהכ"נ, אמרה, שמא הכוונה לשש נקיבות וזכר אחד, מעין מנחת יעקב לעשיו, ואכן אפשר כך. (פ' נח תשס"א)

4רש"י ד"ה הטהורה, העתידה להיות טהורה לישראל (ראה זבחים קטז ע"א). למדנו שלמד נח תורה. ע"כ. ולא ידעתי, כיצד למדנו זה. כל מה שלמדנו, היא שהתורה מדברת כאן על שעתיד להיות, כמו בכמה וכמה מקומות בס' בראשית. (פ' נח תשס"א) ומהרש"א לזבחים שם כתב שאל"כ לא היה נח מבין כלל מה שנאמר לו.

5"...אשר לא טהרה היא". הדרשה הידועה "עקם הכתוב ח' אותיות" וכו' (פסחים ג ע"א) אינה מצוינת לכאן וגם לא לפס' ח דלהלן, אף כי זוהי לכאורה ההזדמנות הראשונה לדרוש כן. וראה "תורה תמימה" על אתר (אות ד) שבאמת בבראשית רבה (לב) מובאת דרשה זו על פסוקנו, ואם־כן דרשת הגמרא לאו דווקא היא. (פ' נח תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג)

6כאן מתרגם אונקלוס "דלא איתהא דכיא", ואלו להלן (פס' ח) "אשר איננה טהרה" הוא מתרגם "די ליתהא דכיא", ולא ידעתי, מהו ההבדל בין שני הביטויים לא בלשה"ק ולא בארמית. (פ' נח תשס"ג)