ברכת אשר על התורה, בראשית ט:ה

1רש"י ד"ה לנפשתיכם, אף החונק עצמו, אף־על־פי שלא יצא ממנו דם. ע"כ. ולא ידעתי, לשם מה מדבר רש"י בחונק עצמו, שהרי אותו הריבוי נחוץ גם לחונק אחר, ומה גם שחונק עצמו (בלא חבל וכדו') הוא לכאורה דבר בלתי אפשרי. (פ' נח תש"ן) ור' רא"ם שביאר כי על שופך דם אחרים נאמר "ומיד האדם".

2רש"י ד"ה מיד איש אחיו, ...אם לא יגלה ויבקש על עונו לימחל וכו' . ולא ידעתי, היכן נצטוה רוצח בשגגה לבקש מחילה וממי. (פ' נח תשס"ג) נראה שהכוונה - אם לא יגלה לעיר מקלט ובכל זאת יחפוץ שימחל עוונו.

3רש"י ד"ה מיד כל חיה, ...הוצרך להזהיר עליהן את החיות. ע"כ . עם כל התמיה שבדבר מסתבר מכאן, וגם מדברי רש"י למעלה (ח, א ד"ה ויזכר ושם יז ד"ה ושרצו בארץ), שיש אזהרות גם לבעלי חיים אחרים, ולא רק לאדם. וצ"ע במקורות רש"י לדברים אלה ולהבין כוונתם. (פ' נח תשמ"ט) ור' מש"כ למעלה (ח, א) ורא"ם כאן כתב שהחזירן הקב"ה לטבען שהוטבע בהן, שיתיראו מבני אדם, ומשכיל לדוד כתב שהזהיר את השר שלהן ור' גם רמב"ן על אתר.

4ולדברי הרד"צ הופמן לשמות (כא, כח) הרי זה היסוד לסקילת שור שנגח וכדו'. (פ' נח תשנ"ט)