ברכת אשר על התורה, ויקרא יא:ב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 11:2
Open in the reader →1רש"י ד"ה דברו וגו', את כלם השוה... לפי שהושוו בדמימה וקבלו עליהם גזרת המקום וכו'. "כולם" פירושו כל המוזכרים בדיבור הקודם, דהיינו אהרן, אלעזר ואיתמר, אף־על־פי שאין דומיתם שווה כשם שגם אבלם אינו שווה. והכרח לומר כך, שהרי לשון "כולם" אינו יכול להיות מוסב על שניים בלבד. (פ' שמיני תשמ"ז)
2אבל לא ידעתי, מנין לו לרש"י שוויון זה, והרי למעלה (י, ג) כתוב רק על אהרן "וידם", אלא אם כן נאמר שאנו יודעים על שתיקתם של האחרים משום שדבריהם אינם מוזכרים. (פ' שמיני תשנ"ט) וראה מש"כ למעלה (י, יב).
3רש"י ד"ה זאת החיה (הראשון), לשון חיים... לפיכך הבדילם מן הטומאה וכו'. לפי שכל מקורות הטומאה הם במת ובקשור בו, הולם הניגוד חיים - טומאה. (פ' שמיני תשמ"ז) וראה דברי ריה"ל בספר הכוזרי (ב, לא) (הראני ר' גרשון באס שי').
4רש"י ד"ה זאת החיה (השני), מלמד שהיה משה אוחז בחיה ומראה אותה לישראל, זאת תאכלו וזאת לא תאכלו. ע"כ. והוא על־פי "תורת כהנים", ואילו במסכת חולין (מב ע"א) נאמר: מלמד שתפס הקב"ה וכו'. וראה ר' אברהם ברלינר המציין את שני המקורות, אבל אינו מעיר על השוני ביניהם, וזה תמוה. (פ' שמיני תשל"ט)
5רש"י ד"ה את זה תאכלו וגו'. אינו צריך להיות ד"ה, אלא המשך דברי רש"י, וכן בעוף, וכן בשרצים. (פ' שמיני תשנ"ה)
6אך מכל מקום קשה, מנין היו לו בעלי־חיים שבמים ושרצי המים והוא ועם ישראל במדבר. דומה שהגירסה במסכת חולין - מלמד שתפס הקב"ה וכו' - נוחה יותר. (פ' שמיני תשנ"ח)
7רש"י ד"ה זאת החיה ...מכל הבהמה, מלמד שהבהמה בכלל חיה. ע"כ. לפי פשוטו של מקרא "הבהמה" היא כאן הכלל ו"החיה" היא הפרט, לכן מבאר רש"י־חז"ל ש"מכל הבהמה" וכו', נמשך לפסוק הבא, ושיעור הכתוב: לאחר שמדובר בשם הכללי "חיה" - "זאת החיה אשר תאכלו", הכתוב מפרט "מכל הבהמה... כל מפרסת פרסה". לפי חלוקה זו המילים "אותה תאכלו" שבסוף פסוק ז אינן מיותרות. (פ' שמיני תשמ"ב)