ברכת אשר על התורה, ויקרא יג:נב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 13:52
Open in the reader →1רש"י ד"ה בצמר או בפשתים, ...אימריות לשון שפה, כמו אימרא. ע"כ. קצת קשה לי, מה ביאר בזה כאשר מבאר את הטעון ביאור בצורה - אולי קצת פשוטה יותר - של הדבר הטעון ביאור. כלום הקושי הוא בלשון הרבים? (פ' תזריע מצורע תשמ"ח)
2וראה ב"לפשוטו של רש"י" הגורס: אומריות, ומפרש באימרא. ואכן גם בדפו"ר בא לשון אומריות, בשורק. ואם כן אתי שפיר. (פ' תזריע מצורע תש"ן)
3סדר הנגעים שבפרשה - אדם, בגד, בית - אינו עולה בקנה אחד עם דברי רמב"ם שבסוף הלכות נגעי צרעת, לפיהם סדר האזהרות על לשון הרע: בית, בגד, אדם. וראה דברי "אור החיים" הק' (פסוק לד ד"ה כי תבואו) המיישב שאלה זו ואומר: וטעם שלא סידר הכתוב נגע הבית קודם, לצד שנגעי אדם ישנם תיכף ומיד - מהדיבור ואילך נוהגים, ונגעי הבית הוא כי יבואו (אל הארץ), לזה הקדים הצריך תיכף ומיד. ואם תאמר: אם כן היה לו להקדים נגעי בגדים לנגעי אדם ששניהם ישנם מיד? ונראה כי בחר ה' לסדר נגעי בגדים בין נגעי אדם ונגעי בתים לצד שיש בהם דברים שהם שווים בהם לנגעי אדם ויש דברים ששווים לנגעי בתים, כי בשיעור הצרעת - שווים לדין נגעי אדם בגריס ולא כצרעת הבתים שהוא בשני גריסין. ובגוונים - שווים לנגעי בתים - ירקרק או אדמדם ולא בגוון לבן כנגע אדם. (פ' תזריע מצורע תשנ"ד)