ברכת אשר על התורה, ויקרא יד:נד

1"...לכל נגע הצרעת ולנתק... ולשאת ולספחת ולבהרת". סדר הנגעים כפי שבא כאן הוא תמוה, ומה גם שבאמצע מוזכרות צרעת הבגד וצרעת הבית. נראה שרמב"ן ער לקושי, אבל אין תשובתו מובנת לי מספיק. (פ' מצורע תש"ס) וראה רש"ר הירש שכתב: כך יש להסביר את סדר הנגעים הנזכרים כאן: "לכל נגע הצרעת ולנתק" - הרי הם שני הסוגים הראשיים, הכוללים את כל הנגעים. נגע צרעת הוא שינוי חיובי בצבע שעל פני הדברים - בעור האדם, בחומרי הלבוש או בקירות הבית. ואילו נתק הוא הנגע היחיד, המגיע לכלל הסגר והחלט, גם על־ידי סימנים שליליים : נשירת שיער הנמשכת והולכת - פשיון ושיער צהוב.

2"זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק" הוא אפוא סיכום כללי; הוא מקיף את כל סוגי הנגעים - החיוביים והשליליים בסימניהם.

3חזר ואמר: "ולצרעת הבגד ולבית ולשאת" וגו'. כך מנה את הנגעים - מסופם לתחילתם - לפי המושאים השונים שהם מתגלים בהם.

4וכדרך שהם שונים במושאיהם, כן שונים סימניהם ודיניהם. פתח בבגד והמשיך בבית ובאדם. עתה בסקירה זו של דיני נגעים - החוזרת מסופם לתחילתם - היינו מצפים לסדר אחר: בית, בגד ואדם. אלא שפתח בבגד, שהרי טהרתה קלה מכולם: אין היא טעונה ציפורים; ואילו טהרת בית מנוגע טעונה ציפורים וכו', וטהרת מצורע טעונה ציפורים וקרבן.