ברכת אשר על התורה, ויקרא טו:לב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 15:32
Open in the reader →1פסוקים אלו הם פסוקי סיום המסכמים את הדינים שנידונו בפרקנו. פרקנו עוסק בטומאות היוצאות מגופו של אדם, וכך מסודרות פרשיותיו: (א) טומאת הזב (א-טו). (ב) טומאת שכבת זרע (טז-יח). (ג) טומאת נידה (יט-כד). (ד) טומאת זבה (כה-ל). לפי סדר זה סודרו גם פסוקינו - פסוקי הסיום והסיכום, אלא שמשום מה דין איש השוכב עם אשה טמאה נדחה לסוף אף שמצד הדין מקומו אחר דין הנידה (ראה פסוק כד). רבנו בחיי מנסה ליישב את הסדר הבעייתי של הסיכום שבפסוק זה, וזו לשונו: לפי סדר הפרשיות היה ראוי שיקדים ויאמר "ולאיש אשר ישכב עם טמאה" ושתסיים הפרשה "לזכר ולנקבה", ושיאמר כך: "והדוה בנדתה והאיש אשר ישכב עם טמאה והזב את זובו לזכר ולנקבה", כי כן סידור הפרשיות אם תסתכל בהן.
2אבל לפי דעתי שנה הענין מפני שיהיה סיום הפרשה במילת "טמאה" כדי להסמיך אותו למיתת בני אהרן, ולרמוז בזה כי מיתתן היתה על שנכנסו למקדש בטומאה, כי זו אחת מן הדעות שבאו לחכמים ז"ל במדרשם (תנחומא אחרי ו), בחטאם של נדב ואביהוא. יש אומרים: על אש זרה, וכן מפורש בכתוב (ויקרא י, א): "ויקריבו לפני ה' אש זרה", וכתיב בתריה: "ותצא אש מלפני ה'". יש אומרים: שתויי יין, דדריש סמוכין שסמך הכתוב לחטאם (שם ט): "יין ושכר אל תשת". ויש אומרים : הורו הלכה בפני רבן, מדסמיך ליה (שם יא): "ולהורות". ויש אומרים: על שהיו עומדין בלא נשים, שלא היו רוצין להנשא, והרבה היו עגונות שהיו ממתינות להם, והיו גסי הרוח ואומרים: אחי אבינו מלך, אבינו כהן גדול, אחי אמנו נשיא ישראל, אנו סגני כהונה אי זו אשה הגונה לנו, ועל כן נענשו, שנאמר (תהלים עח, סג): "בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו", למה "בחוריו אכלה אש"? על כי "בתולותיו לא הוללו". ויש אומרים: על קריבת הר סיני שהציצו יותר מדאי, ובשביל כך מתו, והמתין להם הקב"ה עד עכשו שלא לערבב שמחת התורה, וזהו שכתוב (ויקרא טז, א): "אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה'", כלומר על קריבת הר סיני, לפי ששם הזהיר משה כבר ואמר להם (שמות יט, כד): "והכהנים והעם" וגו'. ויש אומרים: על שנכנסו למקדש בטומאה, פירוש בלא קדוש ידים ורגלים שהוא במיתה, שנאמר (שמות ל, כא): "ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו". ולפיכך סיימה הפרשה: "ולאיש אשר ישכב עם טמאה", וסמיך ליה: "אחרי מות". (בדברים אלו פתחתי את דברי באירוסי חיים ושירה צוקר שי' כדי שאוכל לחזור לפרשת שמיני ולא אצטרך לעסוק בדיני נגעים. פ' מצורע תשס"א)