ברכת אשר על התורה, ויקרא כא:ו

1רש"י ד"ה קדשים יהיו, על כורחם יקדישום בית דין בכך. ע"כ. והוא מ"תורת כהנים". ואין כאן אקט של קידוש, אלא העונש במקרה של עבירה על האיסור הוא המקדש. כן נראה לעניות דעתי. ודברי רש"י להלן (ח ד"ה וקדשתו) מוכיחים. (פ' אמור תשנ"א)

2אבל קשה, מה עניין יש בקדושה מאולצת שכזאת? (פ' אמור תש"ס)

3"ולא יחללו שם אלהיהם". קשה לי, מה חילול השם יש בעבירה על כגון דא יותר מעבירה על יתר המצוות? (פ' אמור תשס"ג) וראה ר"ע ספורנו על אתר שאין רשות לכהן למחול על כבודו, כי הכוונה בכבוד הכהנים הוא לכבוד האל יתברך, וכשימחלו על כבודם זה יחללו את שמו.

4"כי את אשי ה'... הם מקריבִם" וגו'. "כי את לחם אלהיך הוא מקריב" וגו'. קשה לי החזרה על הנימוק בזה אחר זה. (פ' אמור תשס"ו) וראה אור החיים הק' על אתר המבחין בין לשון הרבים שבפסוק הראשון ללשון היחיד שבפסוק השני ומבאר כי היה מקום לומר, שאם יש מספיק כהנים שיכולים לעבוד בבית המקדש, אין להקפיד אם יהיו כמה כהנים שמחמת נישואיהם לא יהיו ראויים לכהונה. לכן השמיעה התורה את הציווי על קדושת הכהן בלשון יחיד, ללמד שכל כהן וכהן, גם אם לא ישרת בבית המקדש, חייב הוא בקדושת כהונה ואסור לו לשאת אותן נשים שהתורה אסרה עליו.