ברכת אשר על התורה, ויקרא כא:ז

1"אשה זֹנה". "...וחכמים אומרים, אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות" (יבמות סא ע"א). וכך גם פוסק רמב"ם בהלכות איסורי ביאה (יח, ב). בספר החינוך (מצוה רסו) מובא טעם האיסור: לפי שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת השם תמיד, ראוי ומחוייב להיותם קדושים ונקיים יותר מכל שאר העם בכל ענייניהם. ע"כ. והוסיף רש"ר הירש על אתר: ייעודו של השבט הזה הוא "להכין" לבבנו אל אלהיו; עליו להזכיר לנו בכל עת את "הבסיס" ואת "הכיוון" של חיינו לה'... כך יורה לנו, שמוסריות צנועה, התקדשות של כהונה וחיי שלום וריעות הם תנאי היסוד של חיי המשפחה - ושל כל מטרות חיינו; והכהן יזכיר את כל אלה גם מחוץ למקדש - בקרב חיי העם. ע"כ. וזכורני שלפני שנים הרבה מנעתי שידוך בין גיורת מבאי ביתנו וכהן, ויצא שאחר כך נישאה לאדם שאינו מקיים מצוות, ועד היום הדבר כואב לי, כלום רשאי הייתי לא להתערב? (פ' אמור תשנ"ח) בהקשר זה מן הראוי להביא מדבריו של הגאון הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק במאמרו "זה סיני" (הרצאה שניתנה בתמוז תשל"ה לועידת הרבנים של ארה"ב), וכה דבריו: התורה קוראת ליהודי לחיות חיי גבורה הרואית. חיי הקרבה - מסירות נפש. לא נוכל להתיר לאשת איש ולא משנה כמה טרגי יהיה המקרה להנשא מחדש בלי גט. לא נוכל להתיר לכהן לשאת גיורת. ולעתים המקרים הם מאוד טרגיים. אני יודע זאת מנסיוני האישי.

2בא לפני מקרה של נערה גויה שנעשתה גיורת צדק (היא לא הצטרפה לעמנו בגלל שנתנה עיניה במישהו). אחר כך היא פגשה בחור יהודי שבא מרקע חילוני ולא היה לו כל ידע ביהדות. היא קירבה אותו ליהדות, והם השתדכו.

3הוא ביקש להתחקות על עקבות אבותיו לכן ביקר בבית עלמין בו קבור סבו, וראה סמל מוזר על אבן המצבה: עשר אצבעות, כשהבהונות והאצבעות הקדמיות יוצרים כמעט משולש. הוא התחיל להתעניין, הוא חשב שזה סמל מיסטי וגילה שהוא כהן.

4מה נוכל לעשות? זאת ההלכה: כהן אסור בגיורת. אנחנו נכנעים לרצון העליון־על־כל יתברך שמו לעד.

5אך לומר שההלכה איננה רגישה לבעיות, אינה נענית לצרכים של אנשים, זהו שקר מוחלט. ההלכה נענית לצרכים גם של הקהילה וגם של היחיד, אך להלכה יש את המסלול שלה. היא נעה במהירות קבועה מסויימת, יש לה תבניות של היענות לאתגרים משלה, יש לה קריטריונים ועקרונות משלה.

6כשעצב בלבי, השתתפתי בסבלה של האשה האומללה שהיתה הכלי לחזרתו לחיק היהדות, ואז היא איבדה אותו. קמה, והלכה לדרכה (הראני ר' שמיר שיינטופ שי'). וראה עוד "ההר הטוב הזה" על הרב שלמה זלמן מן־ההר (עמ' 410) (הראני ר' גרשון באס שי').

7רש"י ד"ה זנה, שנבעלה בעילת ישראל האסור לה וכו'. רש"י מפרש "זונה" כחכמים במשנה. וקשה לי, מדוע אין רש"י מביא את לשון חכמים: "אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות", ומסתפק בהבאת פירושו לדוגמא האחרונה (נבעלה בעילת זנות. ראה רש"י ד"ה ושנבעלה יבמות סא ע"ב). (פ' אמור תש"ס)

8וראה "דעת מקרא" המביא בהערה, שש דעות חז"ל בפירוש התיבה, ואלו הן: (א) רבי אליעזר: זונה כשמה (טועה מתחת בעלה לאחרים). (ב) רבי עקיבא: מופקרת (שהפקירה עצמה לכל, אפילו אם היא פנויה). (ג) רבי מתיא בן חרש: אפילו הלך בעלה להשקותה (שקינא לה ונסתרה ואסורה לו עד שתשתה), אם בא עליה בדרך, עשאה זונה, הואיל ונבעלה לפסול לה. (ד) רבי יהודה: איילונית (עקרה מטבעה). (ה) חכמים: גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות לאחד מכל העריות. (ו) רבי אלעזר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות. (פ' אמור תשס"א)

9רש"י ד"ה חללה, שנולדה מן הפסולים שבכהונה... וכן שנתחללה מן הכהונה על ידי ביאת אחד מן הפסולים לכהונה. ע"כ. לכאורה צריך לדייק בלשון רש"י, כי עדיין לא ידעתי מה בין "שבכהונה" ל"לכהונה". וראה להלן (פסוק יד) "מפסולי כהונה". ולכאורה בכולם הכוונה לבת חלל, ואם כן הוא, קשה, למה לא יאמר כך בכל שלושת המקומות? (פ' אמור תשנ"ב)

10שם. ...כגון בת אלמנה מכהן גדול או בת גרושה (וחלוצה) מכהן הדיוט וכו'. ונכון לשים "וחלוצה" בסוגריים, שכן אינה פסולה דאורייתא. וראה דברי ר' אברהם ברלינר בהערה ה שם, שגם הוא שם מילה זו בסוגריים. ובדפו"ר אינה. (פ' אמור תשל"ב)

11"...לא יקחו, כי קדֹש הוא לאלהיו". הייתי מצפה ללשון רבים גם בסיפא של הפסוק, ואולי משום שינוי זה מלשון רבים ללשון יחיד כותב ר"ע ספורנו "כל זרע הכהונה". כאן השינוי מלשון רבים ללשון יחיד רק בולט יותר, והקושי הוא בפרשה כולה (ראה מה שכתבתי למעלה בפסוק א). (פ' אמור תשס"א)