ברכת אשר על התורה, ויקרא כב:יא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 22:11
Open in the reader →1רש"י ד"ה וכהן כי יקנה נפש, עבד כנעני שקנוי לגופו. ע"כ. וראה אצל ר' אברהם ברלינר המוסיף בסוגריים (שגופו קנוי), וזה מובן. (פ' אמור תשמ"ח)
2"ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו". לא ידעתי, על מי מוסב לשון הרבים "הם", שהרי "יליד" הוא לשון יחיד. וכך גם ברש"י - ויליד ביתו, אלו בני השפחות, למה לא פשוט: זהו בן שפחה? (פ' אמור תשס"ה)
3וראה אונקלוס המתרגם "יליד" בלשון רבים, והכל אתי שפיר. וראב"ע מפרש: "זכרים ונקבות". (פ' אמור תשס"ה)
4רש"י ד"ה ויליד ביתו, אלו בני השפחות. ואשת כהן אוכלת בתרומה מן המקרא הזה, שאף היא קנין כספו וכו'. תמהתי - לכאורה הקריטריון הוא קנין הגוף, כי זה המבדיל בין עבד עברי לעבד כנעני, וכלום שייך לומר לגבי האשה שהיא קנין הגוף (הגם שנקנית בכסף)? ועוד קשה: למה לי שני מקראות לעניין זה? (פ' אמור תשנ"ז)
5לשאלה השניה ראה הערה 92 (בחומש "תורת חיים") תשובה בשם "גור אריה", וכך כתוב שם: ותרווייהו צריכי, דאי מן "טהור בביתך", משמע דווקא נשואה שהיא בבית הבעל אבל ארוסה לא, לכך כתב "קנין כספו", אף ארוסה דהא קנין כספו היא. ואי כתב "קנין כספו" הוה אמינא דווקא כשקידשה הוא דהיא קניינו, אבל יבמתו שנישאה, כיון דלא קנין שלו היא דהיא קנין אחיו - לא תאכל, לכך צריך "כל טהור בביתך", דהא אשתו היא, וכיון דאשתו היא - תאכל בתרומה. (פ' אמור תש"ס) וראה "משכיל לדוד" המתרץ את שתי הקושיות כאחת. לדבריו עיקר הלימוד שאשה אוכלת בתרומה הוא מהפסוק "כל טהור בביתך יאכל אתו" שבספר במדבר (יח, יא). אמנם אמרו חכמים שכיון שגם אשתו היא קנין כספו יש מקום לכלול גם אותה בפסוקנו "קנין כספו הוא יאכל בו", ולשם מה בא הפסוק שבספר במדבר? אלא שלולא הפסוק בספר במדבר לא היינו מעמידים "קנין כספו" אלא בעבד שגופו קנוי לאדוניו אבל לא באשתו, שכן אף על גב שהיא משועבדת לבעלה, מכל מקום אין גופה קנוי לו בקנין גמור כמו העבד הכנעני.