ברכת אשר על התורה, ויקרא כד:יא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 24:11
Open in the reader →1רש"י ד"ה ויקב, ...שנקב שם המיוחד וגדף וכו'. ולהלן (טז ד"ה ונקב): לשון קללה, כמו "מה אקב" (במדבר כג, ח). וקשה לי, למה איחר רש"י כל כך בביאור השורש נק"ב, ואף השתמש בו - שלא לבארו? ועוד: למעלה מבאר שמדובר בשם המיוחד וגידוף, ואלו כאן - לשון קללה בלבד. וראה "באר מים חיים" שרש"י כאן מפרש על־פי התרגום, ש"ויקב" אין פירושו לשון קללה כמו "מה אקב" וכמו "ונקב" האמור בפסוק טז, אלא כאן משמעותו ביטוי ופירוש, כלומר אמר את מילות השם בפירוש ואחר כך גידף.
2רש"י ד"ה למטה דן, מגיד שהרשע גורם גנאי לו, גנאי לאביו וכו'. דיבור זה היה שגור בפי אבא הי"ד אשר תמיד שינן לנו לשמור על שמה הטוב של המשפחה. (פ' אמור תשמ"ז)
3בשעת לימוד עם אביעד שי' שאלתי, למה אין תיאור זה - "למטה דן" בא מיד בפסוק י, ליד האיזכור "בן אשה ישראלית", ורציתי לומר שזה מטעמים ספרותיים, כלומר כדי לשמור על סימטריה בכתוב: בן אשה ישראלית / והוא בן איש מצרי. אביעד טען כנגד זה, שאם כך, אי־אפשר יהיה להצמיד כאן את הדרשה: מגיד שהרשע וכו', שהרי זה לפני המעשה השלילי. ואולם הדוגמא שרש"י מביא (שמות לה, לד) לא בהכרח מורה כן, שכן שבחו של אהליאב מופיע כבר בשלב המינוי של בוני המשכן ולא בסיום הבניה. (פ' אמור תשנ"ב)