ברכת אשר על התורה, ויקרא כו:טו

1רש"י ד"ה ואם בחקתי תמאסו, מואס באחרים העושים (תורת כהנים). ע"כ. הרי לך תמונה שכיחה בימינו. והנה מנויה תמונה זו בין סימני הגאולה המנויים בסוף מסכת סוטה - "יראי חטא ימאסו". תנוח דעתנו. (פ' בהר בחקתי תשנ"ט)

2רש"י ד"ה משפטי תגעל נפשכם, שונא החכמים. ע"כ. והנה למעלה (בפסוק יא) ביאר רש"י את המילה תגעל (ד"ה ולא תגעל נפשי) "אין רוחי קצה בכם. כל געילה לשון פליטת דבר הבלוע בדבר אחר". גם לא ידעתי, מה משמע ה"א־הידיעה במילה "החכמים"? (פ' בהר בחקתי תשנ"ט) באשר למילה "החכמים" העיר ר' חזקי פוקס שי' כי ה"א־הידיעה באה כנראה להבהיר כי מדובר בחכמי התורה ולא בחכמים סתם. והוסיף ר' זאב נוימן שי', שמקורו של רש"י ב"תורת כהנים", שם מוזכר: "שונא את החכמים...".

3רש"י ד"ה להפרכם את בריתי, כופר בעיקר. הרי שבע עבירות וכו'. וראה רש"י להלן (פסוק יח ד"ה שבע על חטאתיכם, ופסוק כא ד"ה שבע כחטאתיכם). אבל לא כן להלן כב ד"ה ונשמו דרכיכם, כי שם רש"י מונה שבע פורעניות, ולא כולן מפרשה זו. (פ' בחקתי תשמ"ט)

4שם. ...הראשונה גוררת השניה וכו'. הרי זו תופעה שכיחה: יצירת אידיאולוגיה כדי להצדיק התנהגות - תחילה לא למד, לא עשה וכו' ולבסוף - כופר במצוות, כופר בעיקר. (פ' בחקתי תשנ"א)