ברכת אשר על התורה, ויקרא כו:יז

1רש"י ד"ה ונתתי פני, פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי להרע לכם. (תורת כהנים). ע"כ. וכך או מעין זה בכמה מקומות, כפי שכבר הערתי למעלה (בפסוק ט). ולא ידעתי, למה אין רש"י מפרש כפשוטו - לפנות אל... (פ' בחקתי תשנ"ה)

2כשלמדתי עם מיכל שתח', חשבתי לנכון לומר לה שרש"י מתקשה בלשון "פני" שיש בו משום האנשה, ועל כן אומר מה שאומר. אך מיד שאלתני, מה תוקן בדבריו, והרי גם בפירוש זה יש עדיין משום האנשה־הגבלה, כאילו צריך להתפנות מעיסוק זה כדי לעסוק באחר. ולכאורה צריך לבדוק את כל המקומות הללו, וכבר העירותי מעין זה. (פ' בחקתי תשנ"ה)

3אמש דיברתי על זה עם ר' רפאל בנימין פוזן שי' כשבא להציע לי לערוך את עבודתו על תרגום אונקלוס. גם לדבריו ההנחה שלי אינה נכונה. אין רש"י בא לפרש שלא בלשון האנשה, והביא כמה ראיות שבעיה זו אינה מטרידה את רש"י (ושלא כאונקלוס) וכגון "ידי - יד ממש" (שמות ז, ה). (פ' במדבר תשנ"ט)

4רש"י ד"ה ורדו בכם שנאיכם, שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם וכו'. כואב לראות עד כמה קללה זו ממשיכה להשתולל בקרבנו - המחלוקות בין גופים, מפלגות וציבורים יוצאות מגדר "לשם שמים" ואינן מרפות. וה' ישלח במהרה משיח צדקנו ויגאלנו גאולה שלמה. (פ' יתרו תשמ"ז)

5רש"י ד"ה ואין רדף אתכם, מבלי כוח. ע"כ. כלומר אין כל צורך במרדף שכן אין בכם כוח לנוס. ומפי ר' אברהם אפשטיין ז"ל שמעתי הסבר מקורי על חומרתה של קללה זו - כאשר יש רודף, יכול גם הנרדף להאיט מנוסתו כשהוא חש, שהרודף עושה כן, אבל לא כן באין רודף, כי אז הוא נס כל הזמן בלא להאט. (פ' בחקתי תשכ"ז)

6ולא בכדי חוזר הכתוב על קללה זו או מעין זו גם בפסוק לו וגם בפסוק לז. (פ' בחקתי תשמ"ה)

7ואולם להלן (לו ו-לז) אין רש"י מבאר מאומה. לכאורה דווקא כאן אין צורך בביאור, ודי בהערה שבד"ה הקודם - "מפני אימה". ואולי מוטב היה לפרש בדברי רש"י אלה על ידי העברתם לד"ה שלנו, דהיינו "ואין רדף אתכם", כי תנוסו מפני אימה, ולא מפני סכנה מוחשית. (פ' בחקתי תשמ"ט)