ברכת אשר על התורה, ויקרא כו:ו
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 26:6
Open in the reader →1"ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את אֹיביכם ונפלו לפניכם לחרב". שאלני שכני ר' בנציון קריגר שי' במנחה, איזה שלום הוא זה שאחריו מדובר ברדיפת האויב ונפילתו, ועניתי מיניה וביה, ועדיין אני חושב שזהו פשוטו של מקרא, כי השלום מוסב על גבולות הארץ, ואילו הרדיפה אחר האויב - מעבר לגבולותיה. (פ' בהר תשמ"ח)
2ועתה ראיתי, למחרת השבת, ביום ירושלים, שמעין זה כבר שאל בעל "אור החיים" הק', ותשובתו נועזת - הבטחה נסית זו היא חד־צדדית, כלומר לא שלום המבוסס על הדדיות כי אם שלום מצד הסביבה, ואילו אנחנו נעשה כרצוננו, נרדוף וכו'. (פ' במדבר תשמ"ח)
3ושמא "שלום בארץ" פירושו - שלום בין אחינו בית ישראל, שהרי זה דבר חשוב לא פחות משלום מעבר לגבולות. (פ' בחקתי תשנ"ה) כך מבואר אצל רמב"ן וראב"ע על אתר. ועוד מובא שם ברמב"ן שהשלום הוא שישבית חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בה, מכל מקום ישראל ירדפו את אויביהם ויניסום. ולפי רבנו בחיי שלום זה הוא הבטחת הקשר בין ישראל לארצם, וזו לשונו: ונתתי שלום בארץ - יבטיח הכתוב שיתן יסוד עולם מחובר בארץ שבבראשית כי עם זה יתברך העולם וכו'.
4"ורדפתם... ונפלו לפניכם לחרב. ורדפו מכם... ונפלו איביכם לפניכם לחרב". קשה לי, מהי חזרה זו, אלא אם נאמר שפסוק ח הוא פירושו־פירוטו של פסוק ז, וזה אינו מסתבר. ודומה שזה מה שהיה קשה לו לרש"י (בפסוק ח ד"ה ונפלו איביכם), ועל כן פירש כאן באורח שונה ממה שאמר למעלה (בפסוק ז ד"ה לפניכם לחרב). וראה תשובתו של בעל "אור החיים" הק'. (פ' במדבר תשמ"ח)