ברכת אשר על התורה, ויקרא ד:ג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 4:3
Open in the reader →1רש"י ד"ה אם הכהן וגו', מדרשו: אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה וכו'. כלומר כשם שהציבור אינו מביא קרבן חטאת אלא אם הורו להם הסנהדרין על דבר שהוא בכרת שהוא מותר, והקהל עשו על־פיהם (ראה פסוק יג - "ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל"), כך הכהן גדול מביא חטאת רק אם הורה היתר על דבר שאסור בכרת, ועשה על־פי הוראתו. (פ' ויקרא תשנ"ב)
2שם. ...ופשוטו לפי אגדה - כשהכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה וכו'. גם הביטוי "ופשוטו לפי אגדה" וגם העניין עצמו, קשה לי. הביטוי, משום שלכאורה תרתי דסתרי הוא, והענין, משום שלכאורה הסיפא סותר הרישא - אם העם תלויים בו בכהן גדול, הרי עבירתו שלו אינה יכולה להיות אשמת העם. (פ' ויקרא תשנ"ו) על הביטוי "ופשוטו לפי אגדה" כתב בעל "באר מים חיים": אף על גב דפשוטו של מקרא כך הוא, מכל מקום לפי שאין בו נפקותא, קורא אותו "לפי אגדה". ע"כ. ובאשר לקושי הענייני ראה "לחם אבירים" לרבי אלימלך פישמן שכתב: ידוע פירוש רש"י בפרשת ויקרא "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם - כשהכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה שהן תלוין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה מקולקל". ע"כ. נשמע מזה דמחטאו מגיע הפגם גם להכלל, כי הצדיק עם בני דורו כהלב עם אברי הגוף - כשיש מיחוש בלב מרגישים גם האברים, ואם יש חולי באברים מרגיש גם הלב. ואפשר שהצדיק הזה שעוסק בטובת הדור פגם באיזה ענין וירגישו זאת בני דורו, כי אף על גב דאינהו לא חזי - מזליהו חזי. ע"כ.