ברכת אשר על התורה, ויקרא ו:ב

1רש"י ד"ה צו את אהרן, אין "צו" אלא לשון זרוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. ע"כ. מובאה זו מקורה ב"תורת כהנים". בגמרא (קידושין כט ע"א) מובאים דברי רבי ישמעאל, בדומה לתנא קמא שב"תורת כהנים": כל מקום שנאמר "צו", אינו אלא זירוז מיד ולדורות, והוא מוכיח זאת על־פי פסוקים. מכל מקום אין הגמרא שם מזכירה את דעת רבי שמעון כלל ועיקר.

2רא"ם, ויפה יותר בעל "דבק טוב", מן המפרשים המצויינים על רש"י לתורה, טוענים שאין רבי שמעון חולק על תנא קמא, כי אילו היה חולק, היה צריך להיאמר: 'רבי שמעון אומר' ולא "אמר רבי שמעון". לדעתם התקשה רבי שמעון בדברי תנא קמא משום שאנו חייבים בכל המצוות לעשותן בזריזות, ועל כן הוא אומר, שבמקום חסרון כיס צריך זירוז ביותר, כלומר הוא מוסיף על דברי תנא קמא שצריך גם חסרון כיס כדי להצדיק לשון "צו" ואינו חולק עליו.

3לפני שנים שאלתי את עצמי, איזה חסרון כיס יש כאן לכהן שאליו מופנה הציווי. אמנם הוא אינו זוכה בכל חלק מן העולה הקרבה כולה על המזבח, חוץ מעוֹרה, אך לכל היותר יש כאן העדר רווח, אבל לא חסרון כיס, דהיינו הפסד.

4אחר כך מצאתי שכבר רמב"ן שאל שאלה זו. את תשובתו הראשונה ראוי ללמוד בפנים, רצוי עם הערותיו של ר' חיים דב שעוועל (עיקרה - כאן לשם זירוז, ובמקומות אחרים יש שלשון צו היא משום חסרון כיס). תשובתו השנייה של רמב"ן היא: ויתכן שנאמר, שיש בצו זה חסרון כיס לכהנים, בעבור "זה קרבן אהרן ובניו" (פסוק יג) הנמשך בצַואה זו וכו' (כלומר המילה "צו" מוסבת גם על 'מנחת כהן' האמורה בהמשך הציווי). ע"כ. גם לפי פירוש זה רבי שמעון מוסיף על דברי תנא קמא ולא חולק עליו. כלומר לא רק בגלל שהציווי על העולה נוהג מיד ולדורות נאמר כאן "צו", אלא גם מפני שיש בקרבן אהרן ובניו חסרון כיס, מכל מקום בספרי (במדבר ה, ב) מובאים דברי תנא קמא ורבי שמעון בצורת מחלוקת.

5אחר זה מצאתי שגם חזקוני נדרש לשאלה זו, והוא משיב חד וחלק, כדרכו: אם לא עשה העניין כמשפט, צריך לעשות אחר, והראשון בטל ואבד, והרי הוא חסרון כיס.

6מכיוון שכך, התעוררה סקרנותי והמשכתי לחפש, והרי מקצת ממה שמצאתי:

7ר"ש משאנץ כותב: גם כאן יש חסרון כיס, "על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו", שיש כאן חסרון ממון בסיפוק עצים.

8רא"ם: אם אין חסרון כיס כאן, הרי יש צער גדול במעשה העולה - ביקידת האש כל הלילה עד הבוקר, ולבישת הבגדים והפשטתם שזה צער גדול, כי החסרון כיס לאו דוקא, אלא הוא הדין לכל דבר המצער, שמפאת הצער ימנע, ולזה צריך לזרז.

9"גור אריה": אם אין כאן חסרון כיס, הרי יש חסרון ממון, והוא מפני שהיה הכהן בטל ממלאכתו בשעה שהיה עוסק בעולה, דלא חסרון כיס גמור בעינן אלא חסרון ממון, כגון חסרון הריוח יקרא גם כן חסרון כיס.

10"דבק טוב" (מובא ברש"י מהדורת רח"ד שעוועל) : וחסרון כיס פירושו מה שבטל כהן ממלאכת ביתו.

11"לבוש": דחסרון כיס הוא לישראל, שאין להם הנאה מהעולה שכולה כליל, והזירוז לכהן שיקריב אותה מיד כדי שלא יתעצלו ישראל מלהביאה או יתחרטו.

12והנה החסרון כיס שיש כאן לכהן בהקרבת העולה הוא מפני שהכהן ירצה להקריב במקום העולה איזה קרבן משאר הקרבנות שיש לו זכות בבשרם, ומהעולה אינו זוכה אלא בעוֹר, כי כולה כליל. וזה חסרון כיס הוא אליו, שיתעצל ולא יקריבנו.

13הט"ז ב"דברי דוד" (מובא ברמב"ן מהדורת רח"ד שעוועל) : שכל הקרבנות יש בהם הנאה לכהנים במה שמגיע לחלקם מן הקרבן, אם כן בוודאי יזדרזו כל אחד שלא להתעצל בעבודה, פן יקדמנו אחר, מה שאין כן בעולה שכולה כליל, הווה אמינא שיתעצל בה, וזהו חסרון כיס לכהן של אותו משמר, וזה מיקרי חסרון כיס, על דרך המבטל כיסו של חברו שפירושו, שמבטל ממנו הריוח שמגיע לו, על כן אמר כאן גבי עולה לשון זירוז.

14ומעין זה מובא ב"תורה תמימה": ויש בזה חסרון כיס לכהנים, שאינם זוכים מבשרה כמו משאר קרבנות, דעולה כולה כליל, ומתוך כך אפשר שיתרשלו בזה, ולכן ציוה על הזירוז.

15"משכיל לדוד": שכולה כליל והכהנים טרחי בה בלא הנאה, רק מן העור שהוא דבר מועט.

16"באר יצחק": ...צריך זירוז במה שיש בו חסרון כיס, שאם יהיה הפסול בקרבנות הציבור, יצטרך להביא אחרים תחתיהם מתרומת הלשכה, ואם יהיה הפסול בקרבנות יחיד, יצטרכו הבעלים להביא אחרים תחתיהם מכיסם, והתורה חסה על ממונן של ישראל.

17ויש עוד ועוד שנדרשו לשאלה ששאלתי. והנה אור החיים הק' על אתר מסכם את מרבית השיטות, ולבסוף מסיק כר"ש משאנץ, וכה דבריו: ...וחסרון כיס שאומר רבי שמעון, רבו בו הפירושים. יש אומרים: לאו דווקא חסרון כיס אלא הוא הדין ריבוי הצער. ויש אומרים, כי היה בטל ממלאכתו כל הלילה, והוא חסרון כיס. ויש אומרים: חסרון כיס הוא לישראל, שאברי עולה נשרפין על המזבח ואינם נהנין מהם. ויש אומרים: חסרון כיס לכהן, שהוא ירצה להקריב קרבנות אחרים שיש לו זכות בהם, מה שאין כן העולה שכולה כליל ואין לו בה אלא העור. וכל הדברים רחוקים בעיני. ואולי נראה שהוא על התמדת עצים שאמרו ז"ל: שלוש מערכות של אש היו שם וכו', שלישית אין עליה כלום אלא לקיים "אש תמיד תוקד" וגו'. על כן על פרט זה אמר חסרון כיס, פירוש - ללא דבר, שאין בו אחד מהקרבנות, אלא שתהיה האש אוכלת עצים כל הלילה, וגם הם שווים ממון.

18היוצא לנו מזה, שיש להקשות קושיות ולמצוא תשובות, כלומר - ללמוד פרשת שבוע כולה עם רש"י, אך להתעכב לעתים בדיבור אחד לעומקו. (שבת הגדול תשס"ב, אכסניית נוער בית וגן. ושוב בבר־המצוה של חיים אלישב שי', פ' צו תשס"ד)

19רש"י ד"ה הִוא העֹלה, למעט את הרובע ואת הנרבע וכיוצא בהן שלא היה פסולן בקודש, שנפסלו קודם שבאו לעזרה. ע"כ. וקשה לי, שהרי כבר מיעט את אלה למעלה (א, ב ד"ה מן הבהמה). והנה כבר נשאלה שאלה זו בגמרא (נידה מא ע"א), ושם משיבים: "אצטריכו תרי קראי: חד לבהמת חולין וחד לבהמת קדשים". היינו: בהמת חולין שארע בה אחד מהפסולים הללו אין להקדישה, ואף בהמה שכבר הוקדשה וארע בה פסול זה, גם אם כבר העלוה למזבח - יש להורידה. ראה רא"ם. (פ' צו תשנ"א)