ברכת אשר על התורה, במדבר א:מט

1"אך את מטה לוי לא תפקֹד" וגו'. לכאורה היה צריך לצוות על מיעוט שבט לוי מהמנין במסגרת הציווי על עצם המנין? מקומו של ציווי זה כאן קצת תמוה. (פ' במדבר תש"ס) לשאלה זו נדרש רמב"ן בפסוק מז. לדבריו, משה הבין מעצמו, עוד לפני שה' אמר לו "אך את מטה לוי לא תפקד", שעליו לא למנות את הלויים, מפני שנאמר לו "ואתכם יהיו איש איש למטה" (פסוק ד), שכל המטות שיִמָּנוּ יהיו נשיאיהם עמהם, ומכיון שה' לא מינה גם מבני לוי נשיא, לא מנה אותם. ובכל זאת היה משה מסופק אודותם, ולא ידע כיצד לנהוג עמהם, לכן כאשר סיים את מנין העם ונותרו הלויים בלבד, ציווהו ה' מפורשות שלא ימנה את הלויים בתוך בני ישראל, אלא במנין נפרד. הערת ר' זאב נוימן שי': באשר למיקום איסור פקידת הלויים לאחר סיפור העובדה שלא התפקדו מבאר הגרצ"י קוק בשיחותיו לספר במדבר (עמ' 27) שדעת משה כוונה לדעת המקום. עיין שם.

2רש"י ד"ה אך את מטה לוי לא תפקד, ...דבר אחר, צפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה וכו'. וראה רש"י להלן (יד, כט ד"ה וכל פקדיכם לכל מספרכם). וראה מה שכתבתי להלן (כו, סב). (פ' שלח תשמ"ז, פינחס תשנ"ו)

3שם. ...לפי שהם שלי, שלא טעו בעגל. ע"כ. אמנם גזירת המיתה במדבר לא נגזרה בגין מעשה העגל אלא משום מעשה המרגלים, אבל כיון שלפי שעה עוד לא היה מעשה המרגלים, הזכיר רש"י את מעשה העגל שבגללו התחילה הגזירה (על פי "נמוקי שמואל" ומהרי"ק). באשר ללשון "טעו" ולא: חטאו, טענה שלומית שתח' שאין רש"י־חז"ל (במדבר רבה ג, ה) רוצים לקטרג על ישראל, ועל כן משתמשים בלשון "טעו". (פ' וירא תשנ"ז)

4וראה לשון רש"י במסכת יומא (סז ע"ב ד"ה השטן) - יצר הרע משיב עליהן תשובה להטעות את ישראל וכו'. (פ' וירא תשנ"ז)

5"...לא תפקד ואת ראשם לא תשא". בדרך כלל די באחת משתי לשונות אלה כדי לבטא את ענין ספירת אוכלוסין. מהו כפל־הלשון שבכאן? לשאלה זו נדרש ר"ע ספורנו ומבחין בין שתי הלשונות. לדבריו, "לא תפקד" מתייחס לגיל המנויים, לאמור: את הלויים אין למנות "מבן עשרים" כמנין שאר העם. ו"את ראשם לא תשא" מתייחס למנין הכולל של פקודי השבטים, שאין לכלול בו את שבט לוי. וראוי לבדוק, אם הבחנה זו במשמע שני הביטויים עומדת בביקורת. (פ' במדבר תשנ"ה)

6אכן זה טוב גם לאמור להלן (ג, מ) - "פקֹד כל בכֹר זכר... ושא את מספר שמֹתם". (פ' במדבר תש"ס)