ברכת אשר על התורה, במדבר י:ב

1"ולמסע". לא ידעתי למה הסמ"ך פתוחה ולא קמוצה, והרי אין כאן סמיכות. (פ' בהעלתך תשנ"ו) הערת ר' חזקי פוקס שי': במקרא, המילה "מסע", כשהיא משמשת עבור לשון נסיעה מנוקדת "מַסַּע", עם פת"ח במ"ם ופת"ח ודגש בסמ"ך. לעומת זאת המילה "מסע", כשהיא משמשת לשימושים אחרים (מלכים א' ו, ז; איוב מא, יח) היא מנוקדת עם קמ"ץ מתחת לסמ"ך.

2רש"י ד"ה עשה לך, אתה עושה ומשתמש בהם, ולא אחר. ע"כ. מקורו במדרש תנחומא (י). משום מה נתון הגד זה ברוב המהדורות בסוגריים, אף על פי שמקורו ברור (הערת ר' חזקי פוקס שי': בדפוסים קדומים כל שלושת הדיבורים, המתחילים במילים "עשה לך" - חסרים). אך קשה לגופו, הרי גם בני אהרן הכהנים תוקעים בחצוצרות (ראה פסוק ח), ואין הבהרה ברורה שלהם חצוצרות משלהם. ועוד: מה נשתנו חצוצרות אלו מכל הכלים שדווקא בהן בא ציווי מיוחד זה? (פ' בהעלתך תשס"ד) על הציווי המיוחד שבחצוצרות אלו כתב בעל "תורה תמימה" על אתר (אות ב): אינו מבואר עיקר הטעם מה שלא נשתמשו לדורות בחצוצרות של משה ובמה נשתנו משאר כלים, ואפשר לומר על פי המבואר בתנחומא, דהתרועה בחצוצרות הוא דרכן של מלכים, ומשה היה לו מעלת מלכים, כמבואר בזבחים קב ע"א, ולכן אסרום לדורות, כדי להראות כבודו של משה, וכעין מה שאמרו בעבודה זרה (יא ע"א) - שורפין על המלכים מיטתן וכלי תשמישן כדי שלא ישתמש אחר בהן, יעויין שם. והכא נמי, כיון דכל עיקר תכונתם של חצוצרות הוי כעין כלי תשמישן של מלכים, לכן אסרום לדורות. ע"כ.

3רש"י ד"ה מקשה, מהעשת תעשה, בהקשת הקורנס. ע"כ. עשת, כלומר גוש. וראה גם למעלה (ח, ד רש"י ד"ה מקשה). (פ' בהעלתך תשנ"א)