ברכת אשר על התורה, במדבר יג:ב

1רש"י ד"ה שלח לך אנשים, למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. ע"כ. (תנחומא ה). חז"ל תופשים את עיקר חטא המרגלים כלשון הרע, וכן בערכין (טו ע"א), וברש"י להלן (לג, יח) ובדברים (א, א ד"ה וחצרות, בפירושו השני שם). (פ' דברים תשמ"ח)

2פרשת שילוח המרגלים האמורה כאן, היתה לאחר פרשת מרים, כאשר נסעו העם מ"חֲצֵרוֹת" וחנו במדבר פארן (ראה למעלה יב, טז). ולפי רש"י בספר דברים (א, א ד"ה וחצרות) מחלוקתו של קרח המובאת להלן (בפרק טז) היתה ב"חֲצֵרוֹת" וקדמה לפרשת המרגלים. לפי זה שאלתו של רש"י כאן היא: מדוע נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים ואין הפרשיות כתובות כסדרן? והתשובה: יש כאן קשר ענייני - מרים נענשה על עסקי דיבה והמרגלים ראו ולא לקחו מוסר. (פ' שלח תשמ"ד) הערת הרב איתן שנדורפי שי': מכל מקום רש"י עצמו כותב בפרשת קרח (טז, ד) שמעשה קרח ועדתו התרחש אחרי פרשיית המרגלים ולא לפניה, וכך גם הסדר הפשוט של הפסוקים. כלומר דברי רש"י שבספר דברים (א, א) קשים (ראה "גור אריה" שם) ואין להסביר את שאלתו של רש"י כאן על פי דבריו הקשים שבספר דברים. וראה דברי נחמה ליבוביץ בעיוניה לספר שמות (עמ' 498).

3ועל הטענה שלא לקחו מוסר קשה לי: הרי צריך להניח שלא פירסמו את כשלונם של מרים ואהרן ברבים, כלומר, הציבור ידע לכל היותר אודות צרעתה של מרים, אבל לא על סיבתה, שהרי היה זה עניין בין ה' ב"ה לבין משה רבנו ע"ה, מרים ואהרן, ואלה לא הדליפוהו, וכיצד אפוא יכלו לקחת מוסר בני ישראל? ואמר לי אחד הנכדים (או נתנאל שי' או אביעד שי') שבוודאי נודעה העובדה שמרים נצטרעה, שהרי בשלה נתעכבו ולא נסעו, וממילא הוזכר להם ענין לשון הרע (והוסיף הגר"א נבנצל שליט"א: הרי נצטוו לזכור את מעשה מרים, ובוודאי ידעו מה עליהם לזכור). ועדיין קצת קשה לי: כלום יש מקום להניח שאכן ידעו הכל על הקשר בין צרעת ללשון הרע? (פ' שלח תשנ"ה) הערת הרב איתן שנדורפי שי': את הקשר בין לשון הרע לצרעת מוצאים אנו עוד לפני שיצאו ישראל ממצרים - משה רבנו לקה בצרעת על שדיבר לשון הרע על ישראל (ראה רש"י שמות ד, ו). ונראה שאף בני ישראל ידעו על קשר זה שכן משה אמר להם "בשבילכם לקיתי" (רש"י שם, ח). וראה מאמרי "מדוע נשתעבדו ישראל במצרים?" ("הדר התורה" על ספר שמות).

4עתה ראיתי שהגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א שואל מעין שאלתי (בגליון "קול אליהו"), אבל מצד אחר: כיצד יכולים היו בני ישראל לקחת מוסר, והרי יש להבחין בין לשון הרע על אדם ובין לשון הרע על עצים ואבנים? ומסקנתו: לשון הרע על עפרה של ארץ ישראל אינה עבירה פחותה מזו שעל משה רבנו ע"ה! (פ' קרח תשנ"ה) הערת ר' זאב נוימן שי': ראה "דברי מרדכי" לראשל"צ הרב מרדכי אליהו (במדבר עמ' פז).

5רש"י ד"ה שלח לך, לדעתך וכו'. ולא כמו למעלה (בראשית יב, א) "לך לך - להנאתך ולטובתך", אף על פי שלכאורה היה אפשר לומר כך גם כאן, שהרי משה רבנו ע"ה הוא היחיד שהרוויח במעשה המרגלים - ארבעים שנות חיים, שכן כבר נתנבאו אלדד ומידד, משה מת ויהושע מכניסם בארץ (יא, כח ד"ה כלאם). והשווה (שמות לד, א ולמעלה י, ב). (פ' קרח תש"ן)

6שם. ...חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה. ע"כ. אם אמנם כך אמר לו הקב"ה למשה, למה שלח את המרגלים? (פ' שלח תשמ"ט) הערת הרב איתן שנדורפי שי': במסכת סוטה (לד ע"ב) מבאר המהרש"א שאין כוונת רש"י לומר שכך היה דבר ה' אל משה. עיין שם.

7לפי דברי רש"י כאן, האשמה על עוון המרגלים מוטלת על משה רבנו ע"ה, שכן הוא זה שהטיל ספק בטוב הארץ, שכן הוא - ולא בני ישראל - דרש לבדוק "הטובה הִוא אם רעה" (פסוק יט), וזה קשה. (פ' שלח תשנ"ח) ובספר דברים (א, כג) כתב רש"י (ד"ה וייטב בעיני הדבר) שבאמת לא הסכים משה עם המרגלים, אלא רק הודה לדבריהם כדי שיחזרו בהם כשיראו שאינו מעכב.

8"...כל נשיא בהם". אין מדובר בהכרח על נשיאי השבטים, שכן רשימת הנשיאים שכאן שונה מרשימות הנשיאים האחרות (ראה פרק א, פרק ז ופרק לד). וראה להלן (טז, ב) "נשיאי עדה". (פ' שלח תשנ"ב) וכן מבואר בדברי ר"ע ספורנו שכתב: כל נשיא בהם - כל מי שהוא המעולה שבכל שבטו להכיר ענין הארץ. הערת הגר"א נבנצל שליט"א: הראשונים מתו בתבערה ואלה מתו כאן, חוץ מכלב ויהושע בן נון שנעשה ראש לכל בני ישראל.

9ובאשר לבחירתם - אם על ידי ה' אם על ידי משה - ראה רשב"ם שלפיו נבחרו אלה על ידי משה מבין הגיבורים המתנדבים לפעולה המסוכנת של ריגול הארץ, ואילו הנשיאים שמנו את ישראל ואלה שהיו אמורים להכניסם לארץ נתמנו על ידי הקב"ה. (פ' שלח תשנ"ו) וראה מש"כ להלן (לד, טז-כט).