ברכת אשר על התורה, במדבר יג:כב

1רש"י ד"ה ויבא עד חברון, כלב לבדו הלך שם... שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם וכו'. צריך לומר שיהושע, אשר היה מקורב ביותר למשה רבנו ע"ה, לא היה צריך לזה, ולא עוד אלא שמשה רבנו ע"ה התפלל עליו (ראה רש"י למעלה בפסוק טז). וזה שלא התפלל גם על כלב, קרוב משפחתו, אינו צריך להפתיע, כי הניח שיהושע מקורבו יהיה נתון ללחצים מצד יתר המרגלים, בעוד שכלב יכול היה לשחק משחק כפול (ראה רש"י יד, כד) . ומעניין שכלב התבלט במעשה המרגלים יותר מיהושע. כאן - "ויבא עד חברון", ולהלן (בפסוק ל) "ויהס כלב". ועם זאת משווה אותם הכתוב, ראה להלן (לו-לח), פעם בסדר אחד ופעם בסדר הפוך. וראה רמב"ן למעלה (פסוק ד) והערה 13 בחומש "תורת חיים". וראה גם להלן (פסוק כד). (פ' שלח תשנ"ט) וראה "אזנים לתורה" על אתר שכתב: ויבא עד חברון - לשון יחיד, כי חברון היתה בעיר מבצר ובה ישבו הענקים, ולא רצו לסכן ולשלוח לשם שני אנשים, שקשה להם להתחבא ולהשתמט, ולכן החליטו לשלוח שמה רק אחד. והאחד היה כלב, שהתנדב ללכת מפני שבדעתו היה להשתטח על קברי האבות הקדושים. ע"כ. ולהלן (בפסוק ל) כתב: ויהס כלב ויהושע היכן היה? ויש לומר על פי דרשת חז"ל "ויבא עד חברון", שרק כלב הלך לחברון להשתטח על קברי אבות. ויש אומרים שרק הוא ראה את הענקים, וסיפר לחבריו, לומר ראו שהארץ טובה, שהרי היא מגדלת ענקים (וגבורתם לא איכפת לו, שהרי ה' איש מלחמה, ומצינו לכלב שהשמיד את הענקים מחברון - יהושע יד, יב-יג), והמרגלים כדרכם השתמשו בזה לרעה, ושקר ענו, בשעה שאמרו "וגם ילִדי הענק ראינו שם", כי עיניהם לא ראו. ולכן יצא כלב במחאה גדולה, למה שהפכו את הטובה לרעה, אבל יהושע, שלא ראה את בני הענק, לא יכול להכחישם. ועיין "שמירת הלשון" (ח"ב פרק יט, פרשת שלח לך בהערה). שם מבאר מרן ה"חפץ חיים" כי שתי דרכים יש בעבודת ה' לעמוד כנגד אנשים תועים. האחת - פירסום השיטה האמיתית לעיניהם תוך עימות ישיר ובירור הדרך הנכונה. והשניה - שיתוף פעולה עם דרכם עד שתימצא הזדמנות לצאת ולברר ברבים את הדרך הראויה. יהושע, היתה דרכו, הדרך הראשונה, לכן היה זקוק לרחמי שמים שלא ייעצו עליו רעה, ולכן ברכו משה: "י־ה יושיעך מעצת מרגלים". כלב, לעומת זאת, נהג בדרך השניה ולא היה זקוק לברכה זו. לכן כשהגיעו לחברון וראו את אחימן ששי ותלמי ונפל פחדם עליהם והיתה דעתם להרע, התבונן כלב כיצד להתנהג, והחליט לשתף פעולה עמם, כדי שיוכל לבסוף להשתיקם ולברר לפני בני ישראל את השיטה האמיתית. כלב חשש שיכלו כוחותיו הפנימיים ויהיה ניסת אחריהם, לכן הלך והשתטח על קברי אבות. לבסוף, כששבו המרגלים, היה בכלב כוח להשתיקם בשל הליכתו עמם. והנה שתי הדרכים ישרות לפני ה', ולכן הקדים הכתוב לפעמים את יהושע ולפעמים את כלב, ללמד ששניהם שקולים. (הראני הרב איתן שנדורפי שי')

2רש"י ד"ה שבע שנים נבנתה, אפשר שבנה חם... שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון... ואין לך מעולה בכל הארצות כמצרים... וצוען היא המעולה שבארץ מצרים, ששם מושב המלכים וכו'. ברם, נראה שההשוואה אינה מאוזנת, שהרי משווים מקום מעולה מבחינה חקלאית עם מקום מעולה למושב מלכים, ומושב מלכים אינו נבחר לפי יתרונו מן הבחינה החקלאית, ודווקא חברון תוכיח שהיתה בירתו הראשונה של דוד המלך ע"ה, והוא הדין ירושלים שאף היא אינה מצטיינת ביתרונות מן הבחינה החקלאית. (פ' שלח תשנ"א, תשנ"ט - מלון קרלטון ים המלח).