עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, במדבר יג:כג

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 13:23

Open in the reader →

1רש"י ד"ה וישאהו במוט בשנים, ממשמע שנאמר "וישאהו במוט" איני יודע שהוא בשנים?! מה תלמוד לומר "בשנים"? בשני מוטות. הא כיצד? שמונה נטלו אשכול וכו'. מסתבר שראייתו של רש"י־חז"ל היא לשון הרבים (בכתיב חסר) "וישאהו", ולכאורה אין זו ראיה נחרצת, כי אפשר שלשון הרבים מוסב על כל הנושאים מפרי הארץ כמוזכר בסיפא - "ומן הרִמונים ומן התאנים", ואפשר שאחד נשא האשכול במוט אחד. (פ' בהעלתך תשנ"ח) הערת ר' חזקי פוקס שי': המעיין בדברי רש"י למסכת סוטה (לד ע"א ד"ה ממשמע) יגלה כי ישנן שתי גירסאות בדבריו: הגירסא הראשונה היא - "ממשמע שנאמר 'וישאהו' איני יודע שבשנים". כך גרס רש"י בלשון הגמרא, ולפי זה אכן קשה קושיית המחבר (ראה רא"ם). אלא שבגליון הש"ס שם, ישנה גירסא מ"ספרים אחרים", הגורסת - "ממשמע שנאמר 'במוט' איני יודע שבשנים", וכך היא נוסחת הגמרא שלפנינו. לפי זה הלימוד הוא מכך שיחיד אינו זקוק לשאת משא במוט, ועל כרחנו, אם היה מוט, נשאוהו שניים (ראה "ספר הזכרון" ו"גור אריה").

2ב"מושב זקנים" על אתר מפורש שרש"י גרס "במוט", כמובא ב"גליון הש"ס", ור"י הקשה עליו וסבר שהגירסא היא 'וישאוהו'. כלומר נוסח "גליון הש"ס" הוא עיקר והנוסח הראשון הוגה על פי ר"י.

3שם. ...ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם... וגמירי, טונא דמדלי אינש על כתפיה אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסייעין אותו להרים (משא שהאדם יכול להרים אותו לבדו ולהניחו על כתפו, אינו אלא שליש ממשקל המשא שהיה יכול לישא כשאחר מסייע לו בהרמתו) . ע"כ. וקשה לי: סאה היא מידת נפח ולא מידת משקל ולא כל הדברים השווים בנפחם שווים גם במשקלם? (פ' שלח תשמ"ח) וראה "רש"י כפשוטו" שכתב: אם שיעור משא של אדם יחיד בדור ההוא היה ארבעים סאה, הרי שבסיוע אחרים מגיע שיעורו למאה ועשרים סאה, נמצא שהאשכול אשר נשאוהו שמונה אנשים יחד, היה משקלו רב מאוד... ואולם, גם כשנשער בדבר הקל הרי האשכול הזה ששמונה בני אדם נשאוהו - אשר כל זוג מהם היה יכול להרים דבר שיש בנפחו מאה ועשרים סאה - היה גדול מאוד. ע"כ.

4ועוד: דרשת הגמרא (סוטה לד ע"א) כפי שרש"י מביאה, לכאורה, נראית לא הגיונית, כי לפיה צריך להשלים־להוסיף: לא רק במוט אחד כי אם אפילו בשנים, או מעין זה. (פ' שלח תשנ"ז)

5ואפילו אם נשאו את האשכול בשני מוטות, לא צריך לזה אלא ארבעה אנשים. (פ' שלח תשס"ה) וראה רא"ם שלא מדקדוק המקראות למדו כן, אלא שהיה מקובל בידי חז"ל ששמונה אנשים נשאו את האשכול, ולא ידעו איך לפרש הדבר, ומאחר שדרשו מן המקרא שהיו שם שני מוטות, פירשו ששתי מערכות של שני מוטות היו שם.