ברכת אשר על התורה, במדבר טז:טו
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 16:15
Open in the reader →1רש"י ד"ה ויחר למשה מאד, נצטער עד למאד. ע"כ. דומה שלשון חר"ה היא בדרך כלל - כעס, או שמא זה רק כשבאה יחד עם הפועל־התיבה "אף". וצריך לבדוק. (פ' קרח תשס"ב) הערת הרב איתן שנדורפי שי': "ויחר ל" הוא בדרך כלל לשון צער, לעומת "ויחר אף" או "ויחר ב" שהוא בדרך כלל לשון כעס (ראה שמואל ב' ו, ז-ח ו"דעת מקרא" לפסוק ח שם). וראה "העמק דבר" (בראשית ד, ה; לד, ז; מה, ה). וראה "קיצור מזרחי" על אתר.
2רש"י ד"ה אל תפן אל מנחתם, ...תניחנו האש ולא תאכלנו (תנחומא ז). ע"כ. כלומר משה מבקש מה': כשם שאינך מקבל את הקטורת שרשעים אלו עומדים להקטיר לפניך מחר שלא כדת, כך אף חלקם שבקרבנות ציבור הקרבים כדין, גם הם לא יקובלו. וטעם בקשת משה מבואר ב"נחלת יעקב". לדבריו, לפי שהתמידים מכפרים, תמיד של שחר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים על עבירות של יום, ביקש משה שלאלו לא יכופר, ושיהא ניכר לכל שלא נתקבלה מנחתם. (פ' קרח תשנ"ה)
3"לא חמור אחד מהם נשאתי". כלומר אין לי נגיעות אישיות במעשי ההנהגה, והראיה - "לא חמור" וגו'. (פ' קרח תשנ"ח)
4רש"י ד"ה לא חמור אחד מהם נשאתי, ...אפילו כשהלכתי ממדין למצרים... והיה לי ליטול אותו החמור משלהם וכו' . כלום היה לו ממי לקחת חמור בדרך ממעון יתרו ועד למלון, הרי הוא היה במדין וישראל ישבו במצרים? (פ' קרח תשס"ב) וראה "משכיל לדוד" שמקשה זאת ומתרץ שהכוונה היא שלא נטל משה שכר החמור.
5"ולא הרעֹתי את אחד מהם". הייתי מצפה ל־אל ולא ל־את. וצריך עיון. (פ' קרח תשנ"ח) וראה מדרש תנחומא (ז) שביאר: שלא חייבתי את הזכאי ולא זיכיתי את החייב.