ברכת אשר על התורה, במדבר טז:ז

1רש"י ד"ה רב לכם בני לוי. ד"ה רב לכם. לא ידעתי מדוע חילק רש"י כאן את פירושו לשני דיבורים נפרדים. (פ' קרח תשמ"ח)

2רש"י ד"ה רב לכם בני לוי, דבר גדול אמרתי לכם, ולא טפשים היו וכו'. קשה לי: (א) כיוון שברור, שלשון "רב לכם" שבכאן מקבילה ללשון "רב לכם" שבפסוק ג, למה לא יפרש רש"י כאן כמו שם - יותר מדי? (ב) בגמרא סוטה (יג ע"ב) דורש רבי לוי "ב'רב' בישר - ב'רב' בישרוהו". כלומר כשביקש משה לבוא לארץ, השיב לו ה' "רב לך" (דברים ג, כו), באותה לשון בה השתמש כדי לגעור בקרח ועדתו כאן - "רב לכם בני לוי". דרשה זו קצת קשה לי, שכן היא מתעלמת לגמרי מן "רב לכם" של קרח (פסוק ג), שפסוקנו אינו אלא תגובה עליו. ויפים דברי ה"בן יהוידע" שם, שיש ללמוד מכאן שאפילו כשמוכיחים אנשים רשעים (כעדת קרח) צריך לדבר בלשון נקיה וטובה, ואף שצדק משה בדבריו, מכל מקום כיון שצדיק גמור הוא מדקדק עמו הקב"ה אף בכגון זה. (פ' קרח תשמ"ח) באשר לשאלה (א) ראה "משיח אלמים". לדבריו, אין לפרש כדלעיל (פסוק ג), שהרי לא מעצמם לקחו את מעלת הלויה, אלא מפי הגבורה ניתנה להם.

3שם. ...ולא טפשים היו וכו'. בתמיהה. כלומר אם נתפתו והעזו לעשות כדבר הזה. (פ' קרח תשנ"ד)

4שם. ...ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן וכו'. כך דרשו חז"ל (ברכות לא ע"ב) שהיה שמואל שקול כנגד שניהם, שנאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקֹראי שמו" (תהלים צט, ו). הזכיר משה ואהרן יחד וכנגדם שמואל לבדו. (פ' קרח תשנ"ה)

5שם. ...לכך נשתתף לבא לאותה חזקה וכו'. קשה לי: (א) לשון "לכך נשתתף לבא לאותה חזקה". מה פירוש "נשתתף", כשהוא היוזם? (ב) ומה פירוש "באותה חזקה"? (פ' קרח תשנ"ב) הערת הרב איתן שנדורפי שי': באשר לשאלה (א) ראה למעלה (סוף פסוק א) שאכן דתן ואבירם היו בעלי המחלוקת העיקריים. והוסיף ר' חזקי פוקס שי': הלשון "נשתתף" מופיעה גם במקור דברי רש"י (תנחומא ה ובמדבר רבה יח, ח), ובמהדורת "מכון המדרש המבואר" פירשו: "נשתתף - בתחרות זו עם אהרן, לבוא - למשכן ולהקטיר קטורת". אכן במדרש תנחומא ישן (מהדורת בובר יב) הגירסה היא 'נשתטה', ומצויין שם שכך הגירסה בחלק מכתבי היד, ויש לתקן נוסחת רש"י שלפנינו. ומעין זה בחידושי הרד"ל על מדרש רבה. עיין שם.

6ואולי "חזקה" שבכאן הוא כמו דברי רש"י למעלה (יד, מד) "לשון חוזק", כלומר מרידה. ומעניין שבדפו"ר אין לפסוקנו אלא הדיבור האחרון, הקצר. (פ' קרח תש"ס) הערת ר' חזקי פוקס שי': הלשון "חזקה" מופיעה גם במקור דברי רש"י (תנחומא ה ובמדבר רבה יח, ח), ופירוש לה מצאתי רק בין פרשני דורנו: הרב מירקין פירש: "חזקה - אחיזה. קרח נאחז במה שמשה אמר, שאחד ינצל". ואילו במהדורת "מכון המדרש המבואר" פירשו "לאותה חזקה - מובטחת". אכן בתנחומא ישן (מהדורת בובר) הגירסה היא 'חוקה', ומצויין שם שכך הגירסה בכתבי יד רבים, והיא הגירסה הנכונה. לפי גירסה זו נקראת הנבואה ששמע מפי משה "חוקה", ועדיין צריך ביאור. וראה "נחלת בנימין" (על מדרש תנחומא) וחידושי הרד"ל (על מדרש רבה) שגורסים 'הזיקה' ומבארים שהמשמעות היא, להזקק לעסק מסוכן זה.