ברכת אשר על התורה, במדבר כ:יז
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 20:17
Open in the reader →1רש"י ד"ה ולא נשתה מי באר, מי בורות היה צריך לומר, אלא... אף על פי שיש בידינו... ובאר לשתות וכו'. כמה קשיים קשים לי בדיבור זה: (א) למה צריך היה לומר מי בורות (בדפו"ר - מי בארות)? (ב) והרי בארה של מרים פסקה עם מותה (ראה דברי רש"י לפסוק ב, ד"ה ולא היה מים לעדה)? (ג) ואם כדברי הגמרא (תענית ט ע"א) שהבאר אכן פסקה עם מות מרים וחזרה בזכות משה, קשה, וכי זכותו גדולה יותר אחרי חטא מי מריבה? (ד) ומה באשר לדברי העם להלן (כא, ה) "כי אין לחם ואין מים". כלום צריך לומר אין מוקדם ומאוחר? וראה גם רש"י להלן (כא, כ) ודברי "שפתי חכמים" שם (אות ג). (פ' חקת תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ט) באשר לשאלה (א), היו השליחים צריכים לומר "ולא נשתה מי בורות", כי אין רגילים להקפיד על נטילת מי באר שהולכים ונובעים, ואין בנטילתם הפסד, אלא על מי בורות שהם כָּלִים ואוזלים (ראה "לפשוטו של רש"י". הערת הגר"א נבנצל שליט"א: בחרן שמו אבן גדולה על פי הבאר). ולפי דפו"ר הגורס "מי בארות היה צריך לומר", הכוונה היא שהשליחים היו צריכים לדבר על בארות ארץ אדום בלשון רבים ולא על באר אחת. על כרחך התכוונו לומר: אף על פי שיש לנו באר - בארה של מרים - נקנה מכם מים. באשר לשאלות (ב-ד) ראה "העמק דבר" להלן (כא, ה) שכתב: אף על גב שהיה הבאר (של מרים) הולך... לא נתן בפעם השנית הסלע מימיו שהיו מכבר נוזלים ומתוקים, אלא היה מים גרועים ומעטים... וכל זה עשה הקב"ה כדי להרגילם בדברים שאין בהם נס וכו'.
2שם. ...מכאן לאכסנאי... מן החנווני... להנות את אושפיזו. ע"כ. הניחא אכסנאי, הוא האורח, ואושפיז - המארח, אבל חנווני מה לו כאן? (פ' חקת תש"ס) ובדפו"ר הגירסה היא: יקנה מבעל הבית.