ברכת אשר על התורה, במדבר כו:מו

1רש"י ד"ה ושם בת אשר שרח, לפי שהיתה קיימת בחיים, מנאה כאן. ע"כ. אין כוונת הכתוב להחשיבה כראש משפחה, שהרי בניה לא יתייחסו אליה כי אם למשפחת אביהם, אלא מנאה הכתוב להגיד שבחה שהאריכה ימים, ועל אף שהיתה בין יורדי מצרים, זכתה להיות מבאי הארץ. ואין להקשות: כיצד לא מתה בעוון המרגלים, שכן "על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ" (ראה רש"י להלן פסוק סד). ובאשר לגילה המופלג בתור בת אשר בן יעקב, יש לציין את העובדה שמכיר בן מנשה ואחיו יאיר, שהיו צעירים ממנה רק שנות דור אחד, היו צעירים מספיק בשביל לצאת למלחמה (להלן לב, לט-מא). וראה אונקלוס (בחלק מהנוסחאות) שתרגם: ושום בת אתת אשר סרח. ומבאר רמב"ן שכוונתו בזה לומר ששרח היתה בת יורשת נחלה, ולכן הפסוק מזכיר אותה כאן כמו שמזכיר את בנות צלפחד, והיא היתה בכלל "לאלה תחלק הארץ" (להלן פסוק נג), כי אילו היתה בתו של אשר עצמו לא היתה יורשת, שהרי היו לו בנים זכרים, ומוכח מזה שהיתה בת אשתו מאיש אחר שלא היה לו בן, והיתה נחלתו לבתו. וב"דעת זקנים מבעלי התוספות" הקשו: אם אביה היה אחד מהשבטים וגרש את אמה ונשאה אשר (כי לא נאסרה אז עדיין אשת אח), מדוע אין הפסוק מייחס אותה לשבט אביה, ואם אביה לא היה מהשבטים, איך הפסוק מייחס אותה בכלל ליעקב. (פ' פינחס תשנ"א) הערת ר' חזקי פוקס שי': תירוץ לשאלה זו מובא בספר "כור זהב". לדבריו, היה לאשר בן שלא נמנה כאן, ולו היתה בת בשם שרח. בן זה נפטר ואשר נשא את שרח כלתו וממנה נולדו שאר בניו. ע"כ.

2וקצת קשה עצם הצמצום באיזכור שמותיהן של נשים בהקשרים אלה. למעשה לא מצינו אלא דינה בת יעקב ושרח ויוכבד נכדותיו, והרי קשה להניח שלא נולדו להם אלא בנים, והא ראיה שלצלפחד היו חמש בנות ואף לא בן אחד. ואם תאמר שאין הכתוב מזכיר אלא את הנשים שהיה בהן עניין מיוחד, ולגבי יוכבד - משום שנולדה בין החומות (ראה רש"י להלן פסוק נט) והיא שהשלימה מספר שבעים של יורדי מצרים, יקשה, מדוע לא ישלימו את מספר שבעים, שאר הבנות שבין יורדי מצרים? (פ' פינחס תשנ"ב, תשנ"ח, תשנ"ט)

3וראה מה שכתבתי בספר בראשית (לז, לה; מו, ז; שם, כו; נ, יג). (פ' פינחס תשנ"ט)