ברכת אשר על התורה, במדבר ל:ב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 30:2
Open in the reader →1רש"י ד"ה ראשי המטות, ...ומה ראה לאומרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה, ואם אין יחיד מומחה, מפר בשלושה הדיוטות. ע"כ. עלי לבדוק מדוע רש"י מדבר בהפרה ולא בהתרה. (פ' מטות תשנ"ה) לפי "מנחת יהודה" יש כאן טעות סופר וצריך לומר 'שהתרת', שהרי החכם עוקר את הנדר רק בלשון התרה ולא בהפרה. ובעל "אמרי שפר" כתב שרש"י נקט לשון חכמים שלא דקדקו בכך, כמו שמצינו בפרק "יש נוחלין" (בבא בתרא קכ ע"ב) שהפרת נדרים בשלשה, והיינו התרה, שהרי הפרת הנדר נעשית על ידי הבעל או האב, וכמו שפירש רשב"ם שם.
2רש"י ד"ה זה הדבר, מיעוט הוא וכו'. כלומר הדינים הכתובים בפרשה זו נוהגים רק באופן האמור בפרשה. וכוונת הכתוב לומר שחכם מבטל את הנדר בלשון 'התרה', ובעל מבטל את הנדר בלשון 'הפרה'. וטעם הדבר מבואר במסכת נדרים (עז ע"ב. וראה ר"ן שם), לפי שהחכם, על ידי חרטת הנודר, הרי הוא עוקר ומבטל את הנדר למפרע, ומשמעות לשון 'התרה' היא שמתיר את הנדר לגמרי, שלא היה אסור מתחילתו. ואילו הבעל אינו מבטל את הנדר אלא מכאן ולהבא, ומשמעות לשון 'הפרה' היא שמפר ומונע את קיום הנדר מאותה שעה ואילך. ולפי הפשט קשה להבין, מהו המיוחד ב"זה הדבר" שה' ציווהו, והרי דברים רבים ציוה יתברך. (פ' מטות מסעי תש"ס, למחרת יציאתי מבית החולים הדסה) וראה רש"ר הירש. לדבריו, פתיחה זו באה להדגיש את משמעותה ואת חשיבותה של המצוה.