ברכת אשר על התורה, במדבר לב:מב

1רש"י ד"ה ויקרא לה נבח, לה אינו מפיק ה"א וכו'. ותוספות מביאים דברי רש"י אלה במסכת קידושין (מט ע"ב ד"ה לבנות). (תש"ד)

2רש"י ד"ה ויקרא לה נבח, ...וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן, לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה וכו'. לא ידעתי מנין לו לרבי משה הדרשן שלא נתקיים לה שם זה? (פ' מטות מסעי תש"ן) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: העיר לי ר' משה ארנד ז"ל שבדברי הימים א' (ב, כג) "נבח" נקראת "קנת".

3בת־מצוה של איילת שתח' תשס"א

4הרבה פעמים אני בא בטענה־תירוץ כלפי מי ששמחתו חלה בשבת שבפרשתה קשה למצוא דבר ששייך. הפעם זה להיפך - קשה לבחור.

5כבר בתחילת הפרשה אומרים לך, שעתה, כבת י"ב שנה, את אישה, וחלק ניכר של פרשת נדרים דן בנשים בגילך, בין י"ב לי"ב ומחצה, כי לפני כן - היית קטנה, ואחר כך - הרי את ברשות עצמך.

6ואגב, ב"ה, איך להיות אישה יהודיה, את לא צריכה ללמוד, די אם תסתכלי באמא ובשתי הסבתות שלך שתח'.

7פרשתנו מדברת על קדושת הדיבור, וניתן למצוא בה כמה וכמה לקחים חשובים, שכולנו צריכים לקחת אותם עמנו כצידה לדרך:

8(לקח ראשון)

9פעמים שאדם נודר נדר ואף על פי שהנדר הופר עדיין יש משקל לדברים שאמר. כך אנו למדים מדברי רש"י (ל, ו ד"ה וה' יסלח לה) - "במה הכתוב מדבר? באשה (בת י"ב) שנדרה בנזיר, ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה, ועוברת על נדרה ושותה יין ומיטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה, ואף על פי שהוא (הנדר) מופר".

10(לקח שני)

11יראת שמים אמיתית היא כשאדם עושה את הנדרש ממנו אף אם למראית עין נראה שהדבר יזיק לו. כך אנו למדים מדברי רש"י (לא, ב ד"ה וידבר משה וגו') - "אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה בשמחה ולא איחר".

12(לקח שלישי)

13כעס הוא מידה רעה וצריך לברוח ממנה. כך אנו למדים מדברי רש"י (לא, כא ד"ה ויאמר אלעזר הכהן וגו') - "לפי שבא משה לכלל כעס, בא לכלל טעות" - נעלמו ממשה רבנו הלכות גיעולי נכרים משום שכעס על יוצאי הצבא על שהחיו את המדייניות, והפרשה נאמרה על ידי אלעזר.

14על אהבת ארץ ישראל של נשות ישראל ניתן ללמוד מפרשיית בנות צלפחד, ואולי גם אפשר ללמוד שאהבה זו קיימת דווקא במשפחות מסוימות. כי הנה ראינו אהבת ארץ ישראל אצל יוסף שביקש להקבר בארץ ישראל ובנות צלפחד הן מצאצאיו.

15אהבת הארץ היתה גם נחלתו של חצי שבט מנשה, שהצטרפותו לבקשת גד וראובן, היתה כנראה לאחר התלבטות ממושכת (ראה מש"כ למעלה לב, לג), לכן מדגיש הכתוב - "ולחצי שבט מנשה בן יוסף ".

16מן הראוי למצוא הסבר לשאלה: אלו אירועים מוזכרים בפרק ואלו לא? בפסוק ט מסופר על שתים עשרה עינות המים ושבעים התמרים באילים, בפסוק יד - חוסר המים ברפידים, בפסוק לח מסופר על מות אהרן בהר ההר, בפסוק מ על שמיעת הכנעני על בא בני ישראל.

17כלום מתן תורה, חטא העגל, חטא המרגלים, מי מריבה, מעשה קרח ומלחמות הכיבוש בעבר הירדן המזרחי, הן התרחשויות פחות חשובות מאלו? וכיצד זה שהחניה בקדש ברנע וזו שבהר חורב כלל אינן מוזכרות? אמנם ראה רמב"ן לפסוק יד, שמעיר הערה נקודתית המתייחסת לחוסר המים ברפידים. (פ' מטות מסעי תשנ"א, תשנ"ז)

18ובפרק זה המקום לבדוק, אימתי אונקלוס מתרגם שמות גיאוגרפיים ואימתי הוא מביאם כלשונם בכתוב. (פ' מטות מסעי תשנ"ד) וראה אריכות דברים בנושא בדברינו לספר שמות (טו, כב; לב, ג), ומש"כ למעלה (כ, כב).

19לדברי ר' יהודה גרינשפן שי' אין בשמות מקומות החניה האות זי"ן, לרמוז שלא נסעו בשבת. (פ' מטות מסעי תשס"ב)